יצחק ברוכי ואח' נ' חברת א.כ רימונים בניה ופיתוח בע"מ ואח'

פסק דין

כללי

1.עניינה של התביעה בליקויי בנייה שנתגלו בדירת התובעים אותה רכשו מנתבעת 1, שבגינם הגישו תביעה כספית בסך של 361,277 ₪. התובעים הינם הבעלים של דירה בבית מס' 62 בישוב קידר (להלן: "הבית").

הנתבעת 1 היא היזם ומקימת פרוייקט הדיור בו נמצא הבית ומי שמכרה אותו לתובעים. הנתבעת 2 הייתה, לטענת התובעים, החברה האחראית על הפרוייקט מטעם הישוב קידר והנתבע 3 הוא בעליה.

התובעים טוענים, כי בדירתם ליקויי בניה רבים שעיקרם רטיבות באזורים שונים בבית.

הנתבעים טוענים מנגד, כי הליקויים שהיו קיימים בבית היו ליקויים זעומים אשר נגרמו בעטיים של התובעים, בשל קרע ביריעת האיטום שמעל הבית ולא בבניה לקויה, וכי התביעה מופרזת ומופרכת ומשום כך יש לדחותה.

הנתבעים 2 ו-3 טענו, כי הסכם הנתבעת 2 הוא מול הישוב "קידר" ולא מול מי מהמשתכנים ובכללם התובעים. לפיכך אין כל יריבות בין התובעים ובינם.

טענות התובעים

2.התובעים טוענים, כי נכנסו להתגורר בבית באיחור של 7 חודשים בשל ליקויים חמורים שהיו בו. עובר לקבלת החזקה בבית נתגלו בו נזילות קשות והצפות והנתבעת 1 ביצעה תיקון חפוז אשר לא תיקן את הליקויים הקשים. התובעים הזמינו מומחה לעריכת חוות דעת אשר קבע כי קיימים בבית ליקויים הדורשים תיקון יסודי ואשר גורמים לירידת ערך. שוב לא תוקנו הליקויים והתובעים שיגרו חוות דעת נוספת לנתבעים, וגם לאחר חוות דעת שלישית הליקויים נותרו בעינם, על אף התעקשות הנתבעת 1 כי ביצעה תיקונים, ונזקי הרטיבות וכשלי מערכת האיטום המשיכו.

במהלך ניהול תיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע כי יש לערוך בדיקות שיגלו מה מקור הרטיבות ובהתאם, לתקן את הטעון תיקון. ואולם, הנתבעת לא זימנה את המומחה לביצוע הבדיקות.

בכך רמסו הנתבעים את החלטת בית המשפט ואת החלטת המומחה ברגל גסה כך שעד ליום זה לא היה בידי המומחה למסור הצעת מחיר לנושא הרטיבות, למסור הצעת מחיר לתיקון המזגן, לא ידוע אם בוצעו כל התיקונים הדרושים ולא נערך דו"ח מסכם מטעם המומחה כפי שקבע בית המשפט.

ביחס לנתבעים 2 -3 טענו התובעים, כי כמפקחים ועל פי תקנות התכנון והבניה(פיקוח עליון על הבניה), תשנ"ב-1992, היה על הנתבעים לערוך פיקוח עוקב וסדיר אשר מטרתו לצמצם טעויות עוד בשלב הבניה במיוחד בנושא הרטיבות. משלא ביצעו בדיקות אלה, הרי שגרמו לתובעים נזק בהפרת חובה חקוקה.

התובעים הדגישו, כי עוגמת הנפש שנגרמה להם בגין הליקויים הייתה קשה. הם נאלצו לגור בתנאים קשים במשך למעלה משמונה שנים. הדבר פגע בבריאותם וגזל את הנאתם וסבל היה חלקם. בחורף סבלו מנזילות ובקיץ סבלו מחום כבד עקב כשל במזגן ונאלצו להוציא כספים בניסיון לשרוד ועל כך מעיד חשבון החשמל הגבוה.

התובעים טענו, כי לאור קביעת המומחה ביחס לליקויים, עבר נטל הראיה לפתחם של הנתבעים והם לא הרימו נטל זה. מאידך, התובעים ביססו תביעתם על ארבע חוות דעת שונות, ואשר חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מחזקת אותן.

הנתבעים נקטו במהלך הדיונים בדרך שמטרתה להתיש את התובעים ובית המשפט מנה 22 בקשות דחייה שהגישו ואף ניתן לחובתם פסק דין בהעדר הגנה, שבוטל לאחר מכן בהסכמה.

לפיכך, ביקשו התובעים לקבל את התביעה במלואה או, לחילופין, לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, על אף שאינה מכילה את נושא הרטיבות, המזגן וירידת הערך.

טענות הנתבעת 1

3.הנתבעת 1 טענה, כי התביעה שהוגשה על סכום של 361,277 ₪, התבררה על ידי המומחה מטעם בית המשפט כדנה בליקויים בסכום של 16,775 ₪. מכאן שמדובר בתביעה טורדנית ומנופחת אשר מקומה היה לכל היותר בדרישת תיקון בשנת הבדק.

הנתבעת טענה, כי ככל שהתביעה מתייחסת לליקוי רטיבות בתקרת הסלון, הרי שהדבר נגרם כתוצאה מקריעת יריעת איטום שהייתה מונחת על התקרה, על ידי התובעים או מי מטעמם. בכך הודה, לטענתם, התובע אך למרות זאת, מתוך מחווה של רצון טוב, תיקנה הנתבעת את הליקויים.

עוד טענה, כי לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט, אין להיזקק עוד לחוות הדעת מטעם התובעים, אשר הסתמכו על דברי התובעים בלבד.