יפרח נ' שטינבוק

החלטה

בפני תביעה לפינוי מושכר, תביעה שהוגשה כנגד הנתבעת.

בפי ב"כ הנתבעת היום בפני שתי טענות: האחת, כי כתב התביעה טרם התקבל אצל הנתבעת, ולכן טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה, והשניה, כי הסמכות המקומית לדון בתובענה זו נתונה לבית-המשפט בירושלים, שכן המושכר נשוא התובענה מצוי בירושלים וכן כתובת הנתבעת, גם היא בירושלים.

ב"כ התובע, מנגד, ציינה כי כתב התביעה נמסר לנתבעת, אך לא היה בידיה להציג אישור מסירה ותצהיר שליח, ולטענתה מסמכים אלה מצויים במשרדה. ולעניין הסמכות המקומית, טענה כי הגישה את התביעה בבית-המשפט באשדוד לאור כתובתו של התובע ומצבו הכלכלי ומשנבצר ממנו בנסיבות אלה להגיש את התביעה בירושלים.

בעניין הטענה בדבר מסירת כתב התביעה, כל עוד לא הוצג בפני אישור מסירה חתום על-ידי הנתבעת, או כל מסמך אחר כנדרש על פי הדין להוכחת המסירה של כתב התביעה, לא ניתן לקבוע כי אכן כתב התביעה נמסר כדין לידי הנתבעת וכי החלו להימנות הימים להגשת כתב הגנה.

בעניין הסמכות המקומית, טעה התובע כאשר הגיש את תביעתו לבית-המשפט באשדוד, שכן אין חולק כי המושכר מצוי בירושלים, כי כתובת הנתבעת בירושלים וכל שנטען הוא כי כתובת התובע היא באשדוד. דא עקא, כי כתובת תובע אינה אחת האופציות להקמת סמכות מקומית לבימ"ש.

לפיכך, אני קובע כי הסמכות המקומית לדון בתובענה זו נתונה לבימ"ש השלום בירושלים ואני מורה על העברת התובענה לבית-המשפט בירושלים, בהתאם.

בשאלת הוצאות הדיון היום, צודק ב"כ הנתבעת כי יכול היה התובע, לו חפץ בכך, לחסוך את קיום הדיון ולחסוך את ההוצאות שנכפו על הנתבעת בעניין זה, כאשר עורכי דינה נאלצו להתייצב בבית-המשפט לדיון, וזאת, לפחות בשלב זה, ללא שהנתבעת קיבלה כתב תביעה וכאשר לבית-המשפט אין סמכות מקומית.

לפיכך, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד הנוכחים.

אריאל ברגנר, שופט

הוקלד על ידי: דפנה צדוק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: