יפרח נ' חזן

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התובע רכש את הרכב נשוא כתב התביעה מאת הנתבע.

הרכב עבר תאונה קשה ביום 5.8.2008 והושבת, כאשר ביקש התובע לקבל את תגמולי הביטוח הוברר כי הרכב היה בעבר של חברת ליסינג, וכן היו לו תאונות קודמות, ולכן הפחיתה חברת הביטוח סכומי כסף בגין שווי הרכב, לצורך תגמולי ביטוח.

תביעה זו של התובע עניינה בשיפוי הנזקים הכספיים שנגרמו לו ולא שולמו על ידי חברת הביטוח בגין טענתו להסתרת מידע על ידי הנתבע, הן ביחס לבעלויות ברכב והן ביחס לתאונות שאירעו ברכב.

השמאי המוסמך מטעם חברת הביטוח (ר' דגן) הפחית 11% בגין רישום ליסינג בעבר (3,168 ₪) וכן 5.5% בגין ירידות ערך שניתנו בעבר (1,416 ₪).

אין מחלוקת כי עובר לזכרון הדברים בדבר מכירת הרכב פנו הצדדים וביצעו בדיקה של הרכב. זכרון הדברים מיום 30.11.2006 מפנה בין השאר לתוצאות הבדיקה.

לבדיקה יש חשיבות.

הוריתי בהחלטתי מיום 27.10.2009 לתובע להמציא מסמכים המעידים על הנזק שנגרם לו ואשר תוקן, על פי דו"ח הבדיקה של מכון מ.מ.מ.

מסמכים אלה הומצאו לבית המשפט ביום 12.11.2009, יחד עם ציון עמדתו של התובע, כי הנתבע ציין מפורשות שמדובר היה ברכב פרטי ובכך הטעה אותו.

על פי טופס הבדיקה של מכון מ.מ.מ. אשר הומצא לבסוף (למרות עמדת התובע כי אין ביכולתו להשיג טופס שכזה) מדובר במפורש על תאונות כאלה או אחרות שהיו לרכב, וכן ישנה התייחסות לביצוע תיקונים כאלה או אחרים לרבות ב"שאסי".

על כן אני דוחה כבר כעת, בניגוד לעמדת התובע, את הטענה שכביכול הוסתרו ממנו תאונות שאירעו לרכב, תאונות שמן הסתם זוהו על ידי מכון הבדיקה, ואם הן לא זוהו יש מקום לתבוע ברשלנות את המכון.

השאלה אפוא היא האם יש להכשיר את עמדת התובע לפיה הוסתרה ממנו האינפורמציה שמדובר ברכב ליסינג.

כאן טוען הנתבע כי לא הסתיר דבר וחצי דבר, וכי זכרון הדברים מדבר בעד עצמו, כי בנוסף הוא השאיר לתובע מערכת יקרה ורמקולים איכותיים וכי התובע פשוט מאוכזב מכךשביטח את הרכב במחיר מחירון מלא, ולאחר התאונה הטוטאלית לא קיבל את מלוא הכסף.

הסכום שהופחת בגין ליסינג על ידי השמאי דגן הינו 3,168 ₪. בעניין הזה יש מילה מול מילה, או גרסה מול גרסה.

על פי גרסת התובע הוסתרה ממנו האינפורמציה, וזכרון הדברים אינו מונע ממנו מלטעון טענה זו.

על פי גרסת הנתבע נמסרה כל האינפורמציה, בוצעה עיסקה, ואין שום סיבה להתערב בה.

אני סבור כי בנסיבות העניין יש לחלק את הנזק בגין ההפחתה הכספית על רקע ליסינג, דבר שהיה בו כדי להשפיע להערכתי גם על מחיר הקנייה (בניגוד לעמדת הנתבע) באופן שהצדדים ישאו בנזק בחלקים שווים. זהו הדבר ההוגן ביותר, לאור העובדה שאינני נותן אמון לאור החומר הראייתי כי התובע היה מודע להיות הרכב מליסינג.

אשר על כן, מסכום של 3,200 ₪ יישא הנתבע במחצית,דהיינו 1,600 ₪.

לאור התוצאה יישא כל צד בהוצאותיו.