יפרח ואח' נ' עקיבא

פסק דין

1.בפני תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבע לתשלום סך של 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש

שנגרמה להם כתוצאה מתקיפתו של התובע על ידי הנתבע.

אין חולק כי ביום 8.2.11 בשעות הערב, ניגש דייר המתגורר בביתו של התובע (להלן:"הדייר") , לביתו של הנתבע וביקש מהנתבע שיזיז את רכבו.

לטענת התובע באותה העת, צפה במתרחש דרך חלון ביתו. הוא הבחין בנתבע אשר מתנפל על הדייר בצעקות ומרים את ידו והגיע גם הוא למקום ושב ופנה לנאשם כי יזיז את הרכב.

הוסיף וטען התובע כי באותה העת הרים עליו הנתבע את קולו, גידפו ואף התקרב אליו על מנת להכותו. אשתו ובנו של הנתבע עצרו בעד הנתבע מלהכותו ואולם הנתבע ירק בפניו וגרם לו לתחושת עלבון ועוגמת נפש.

בנוסף טען התובע כי פנה למשטרה להגיש תלונה ומסר את משקפיו עם כתמי הרוק של הנתבע, כראיה. כמו כן כי הנתבע זומן למשטרה והוזהר שלא לפנות או לשוחח עימו אך לא הוגש כתב אישום נגדו.

התובעת טענה כי באותה העת ירדה אף היא מביתה וביקשה להתעדכן במתרחש. הנתבע ענה לה כי המדובר בשטח השייך לו ולא יתיר לאיש לחנות בו או לעבור דרכו.

הנתבע שלל כי ירק על התובע וטען כי לאחר שפנה אליו הדייר, ביקש מבנו להזיז את הרכב . בחלוף מספר דקות הגיע הדייר וצלצל בפעמון ביתו ומשיצא לעברו, הרים עליו את קולו ואיים עליו.

הוסיף וטען הנתבע כי באותה העת הגיעו גם התובעים למקום, החלו להרים עליו את קולםולגדף אותו והתובע אף הניף את מקלו לעבר בנו והיכה אותו.

בנו של הנתבע העיד כי באותה העת שהה בחדרו, שמע צעקות, ירד למטה והבחין בתובעים ובדייר כשהם מקללים את הנתבע ותוקפים אותו ואימו חצצה ביניהם.

אין חולק כי תחילת האירוע בדין ודברים שהתגלע בין הנתבע לדייר, בעניין מיקום חניית רכבו של הנתבע וכי התובע מצא לנכון לצאת מביתו ולהגיע גם הוא לפתח ביתו של הנתבע וליטול חלק בויכוח.

התובע והנתבע העלו טענות באשר להיות כל אחד מהם אך קורבן לאלימות מצידו של האחר.

נטל הראיה הינו על התובע . טענת התובע כי הנתבע ירק עליו לא באה לידי כל ביטוי בעדותה של אשתו- התובעת. הדייר לא הובא לעדות וגרסתו אשר יכולה היתה לשפוך אור לכאן או לכאן, לא נשמעה.

כמו כן הוגש לבית המשפט דיסק כפי שנקלט במצלמות האבטחה של בית הנתבע. אמנם תועד בו אך חלק ממהלכו של האירוע ולא מן הנמנע כי האירוע הנטען על ידי התובע התרחש ולא תועד בו. ואולם בנסיבות בהן נראה גם התובע כשהוא נוטל חלק פעיל באירוע ומניף את מקלו, התקשיתי לקבוע כי עלה בידו להוכיח את תביעתו ודינה להידחות. בנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ב, 30 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: