יערי נ' שפיגל ואח'

החלטה

העניין שבפני, תובענה כספית ע"ס 8,000 ₪.

על פי המתואר בכתב התביעה, ביום 29.5.2012 עמדה מכוניתו של התובע בצידו הימני של הכביש ברח' איינשטיין בחיפה, כאשר הדלת האחורית השמאלית היתה פתוחה לרווחה בעת שהתובע היה כפוף לתוך כלי הרכב בעת חגירת מושב הבטיחות של בנו הקטין. בשלב זה, כאשר התובע עמד וגבו אל מרכז הכביש, פגע כלי רכב הנהוג בידי הנתבעת 1 בדלת השמאלית האחורית של כלי הרכב של התובע.

התובע טוען כי כלי הרכב שלו ניזוק בשני מוקדים: דלת אחורית שמאלית והמראה הקדמית השמאלית של כלי הרכב, וכן טוען הוא כי הוא זכאי לפיצוי בגין נזקים הנוגעים להוצאות נסיעה, אובדן ימי עבודה וריבית.

לטענת התובע, בעת שאירעה הפגיעה, דלת כלי הרכב נעה קדימה ושבה לאחור ופגעה בגבו, ואולם הנתבעת לא עצרה את נסיעתה אלא המשיכה הלאה, והתובע נאלץ להיכנס לרכבו ולנסוע אחריה על מנת שיוכל לקבל את פרטיה. התובע טוען כי מיד לאחר אירוע התאונה הודתה הנתבעת 1 כי הנזק אירע באשמתה או באחריותה, ואולם לאחר מכן הוכחשה אחריותה של הנתבעת מס' 1.

הנתבעות טענו בכתב ההגנה מטעמן, כי הנתבעת מס' 1 נסעה באיטיות המתבקשת, הבחינה ברכבו של התובע, והמשיכה בנסיעתה ללא עצירות. הנתבעת 1 ציינה כי אכן כאשר חלפה על פי כלי הרכב של התובע, חשה זעזוע קל ברכבה, ולאחר שלא הבחינה בכל דבר, והיתה משוכנעת שהמכה אינה בכלי הרכב הנהוג על ידה, המשיכה בנסיעתה.

במסגרת הראיות אשר הוצגו בידי הצדדים, הציגה הנתבעת תצלום של כלי הרכב שלה (מוצג נ/1), שבמסגרתו הודגם כי אכן ישנה שריטה ארוכה בצבע ירוק (צבע כלי הרכב של התובע) בדלת האחורית-ימנית של כלי רכבה, המגיע עד לכנף האחורית-ימנית.

לאחר בחינת טענות הצדדים ושמיעת טענות הצדדים בדיון אשר נערך בפני, אני קובע כי האחריות לאירוע התאונה, רובץ על כתפיה של הנתבעת 1.

התאונה אירעה כאשר כלי רכבו של התובע חונה לצד הכביש ואינו מונע. ציינו הנתבעות בהקשר זה, כי כניסת התובע לכלי רכבו כאשר הדלת האחורית-שמאלית ברכבו פתוחה, הינה בניגוד לתקנות התעבורה, ואולם טענה זאת נדחית. גם אם היה מוכח שהתובע אינו מחנה את כלי הרכב שלו על פי הוראות תקנות התעבורה, עדיין זהירות היתר אמורה להיות מוטלת על הנוסעים בדרך, וככל שאירעה התנגשות בין כלי רכב חונה לכלי רכב המצוי בתנועה, זהירות היתר אמורה להיות מופעלת ומונהגת על ידי הנוהג בכלי הרכב המצוי בתנועה.

גם העובדה כי דלת רכבו השמאלית של כלי הרכב של התובע היתה פתוחה, אינה מעלה או מורידה בהקשר זה; התובע הבהיר כי במושב האחורי היו מותקנים שני כסאות ילדים, אחד בצד הימני ובצד האחורי, ולאחר שנכנסו הילדים לכלי הרכב מהצד הימני, פנה לצדו השמאלי של כלי הרכב, וזאת על מנת לחגור את הילד שבצדו השמאלי של המושב האחורי. מדובר בהתנהגות סבירה בנסיבות העניין, שלא ניתן לראות בה רשלנות אשר תרמה לתאונה בדרך זאת או אחרת.

אדרבא, העובדה כי מדובר בכלי רכב סטאטי אשר אינו משנה את מצבו או מיקומו, מלמדת בהכרח כי לנתבעת 1 היתה את היכולת ואת האפשרות למנוע, בזהירות ראויה וסבירה, את קרות התאונה, ולפיכך אני מקבל את תביעת התובעת, בכל הנוגע לשאלת הטלת האחריות.

בנושא הנזק, סבורני כי הנתבע לא הוכיח כי מלוא הנזקים הנתבעים על ידו, קשורים ו/או כרוכים בתאונה.

בכל הנוגע לנזק לדלת השמאלית-אחורית ולתיקונו, הוצגה חוות דעת השמאי, ומן הראוי להטיל תוצאות נזק זה על הנתבעות. בכל הנוגע לנזק למראה הקדמית-שמאלית, סבורני כי התובע לא הוכיח כי מדובר בנזק הקשור לאירוע התאונתי; התובע התבקש להסביר כיצד לדעתו נפגעה המראה הקדמית, מבלי שהיתה כל פגיעה היקפית מסביבה, ומבלי שהדבר הותיר סימן על כלי הרכב שיה נהוג על ידי הנתבעת 1.

התובע הציג תיאוריה אשר לא הוכחה כלל, ונסיבות התאונה כפי שתוארו על ידו, אינן תואמות נזק למראה במסגרת התאונה. גרירת הדלת והשריטה המודגמת בתמונה נ/1, כמו גם צורת הנזק לדלת האחורית בתמונה ת/1, מצביעה כי כלי רכבה של הנתבעת 1 נסע במקביל לכלי הרכב של התובע – וכאשר התובע מעיד כי הדלת הייתה פתוחה למחצה בעוד הוא כפוף לתוך כלי הרכב לשם חגירת בנו, הרי שבהכרח פתיחת הדלת הייתה ניכרת באופן שאינו מאפשר אירוע הנזק למראה.

בכל הנוגע לנזק הנוגע להוצאות הנסיעה ולאובדן ימי עבודה, הנטענים בכתב התביעה, התובע לא הביא כל ראיות, ואולם משהטלתי את האחריות לקרות התאונה על הנתבעת 1, במלואה, מן הראוי לפסוק סכום גלובאלי (ומופחת בשל אי הבאת הוכחות וראיות בהקשר זה), במסגרת פסיקת הוצאות ההליך.

על הנתבות לשאת בעלות תיקון הדלת (2,621 ₪), שכ"ט השמאי (700 ₪) וכן הוצאות ההליך בשיעור של 800 ₪.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות 1 ו- 2, יחד ולחוד, בתשלום סך של 4,121 ₪. הסכום כאמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלומם בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ג, 18 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: