יערי ואח' נ' עיסא

החלטה

1.ביום 19.12.09 ניתן פסק דין במעמד צד אחד לטובת המשיבים בבקשה שבפניי ולפיו על המבקשת היה לפנות את הדירה נשוא הסכסוך שביניהם.

2.בימים 23.5.10 וב – 24.5.10 לאחר קבלת פסק הדין הוגשה בקשה לביטול פסק הדין וכן בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ.

3.ביום 24.5.10 ניתנה החלטת כב' הרשם גבאי לעיכוב הליכי ההוצל"פ כנגד הפקדה של 10,000 ₪ לקופת בית משפט.

4.הפקדת הסכומים נעשתה ככל הנראה ביום 26.5.10.

5.ביום 6.6.10 מבקש ב"כ המשיבים פינוי המבקשת בטענה שלא הפקידה את הסכום הנ"ל. כב' הרשם סומך נתן החלטה המורה על פינוי אך התנה את הפינוי בהודעה של יממה אחת לפחות בטרם נקבע מועד לפינוי.

6.באותו יום מוגשת גם בקשה לעיקול וכב' הרשם ביטון מקבל את הבקשה ומורה על עיקול ברישום.

7.ביום 8.6.10 מתקן הרשם סומך את החלטתו ולאורה מאחר והמבקשת הפקידה את הסכום שנקבע, הוא מורה על עיכוב ההליכים בהוצל"פ עד להכרעה סופית של בית משפט. בהחלטה נוספת מציין ליתר בהירות כי החלטתו הקודמת נוגעת גם לפינוי שמסתבר שנקבע לאותו יום.

איני מקבלת את ניסיונו של ב"כ המשיבים לפרש את ההחלטה כאילו הכוונה היא רק לפינוי באותו יום שכן ההחלטה הייתה על עיכוב הליכי הוצל"פ עד להחלטה אחרת ועל כן לא היה מקום לנקוט בהליכי פינוי למן אותה החלטה.

8.בין לבין בוצע פינויה של המבקשת מהדירה ועוקלו מטלטליה והועברו לאחסנה.

9.עקב הוצאת המטלטלין חרף ההחלטה על העיכוב כאמור הורה הרשם גבאי על השבת המטלטלין כנגד עלות אחסנתם ועלות העיקול וזאת ביום 15.6.10.

10.משלא ביצע ב"כ המשיבים את החלטת הרשם גבאי, פנתה המבקשת בבקשה שבפניי מכוח פקודת בזיון בית משפט.

11.על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט מוסמך בית משפט לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידי בית משפט. בקשה זו הועברה לדיון בפניי לאחר שרשם אינו מוסמך לדון בבקשות על פי החוק.

12.בעת הדיון היום הודיע ב"כ המשיבים כי הוא נכון להשיב למבקשת את כל הציוד האישי שנלקח לאחסנה ואף מוכן לעכב את תשלום דמי האחסנה עד לדיון בבקשה לביטול פסק-דין שהוגשה על ידה. הוא מבקש להותיר את הציוד הנוסף שעוקל ואוחסן כאשר מדובר בריהוט ומכשירים.

13.ניסיונותיי להביא את המבקשת לקבל החלטה שתביא לסיומו של הסכסוך או לסיומו של מרבית הסכסוך בינה לבין המשיבים לא צלח ואכן לא ברורה לי עמדתה.

14.ביום 28.6.10 קבועה לדיון בקשת המבקשת לביטול פסק-הדין שניתן בשעתו והיא קבועה בשם הרשם משה כהן. לא ראיתי להיכנס לדיון בטיעוני הצדדים בבקשה לביטול פסק הדין ולקבוע בהם מסמרות.

15.בכל הנוגע לבקשה שבפניי, אין חולק שכאשר רשם במדינת ישראל נותן החלטה על הצדדים להישמע לה וזאת במקביל לכל צעד אחר במסגרת הדין שהם יכולים לנקוט בו. אי השבת המטלטלין נעשית בניגוד להחלטת הרשם.

16.לכאורה היה מקום לקנוס את המשיבים על כך שאינם מקיימים את החלטת כב' הרשם גבאי. אלא שמאחר והבקשה לביטול פסק הדין קבועה ליום 28.6.10, היינו בטווח של שבוע ימים מהיום, וההוצאות של השבת המטלטלין, בעיקר הריהוט והמכשירים החשמליים כרוכה בהוצאה נכבדה, ראיתי לקבוע כדלקמן:

17.עוד היום יושבו למבקשת כל הציוד האישי שלה. הריהוט והמכשירים יוותרו באחסנה עד לאחר החלטת כב' הרשם כהן בבקשה לביטול פסק-דין ובהתאם להחלטתו ניתן יהיה לדעת מה יש להוסיף ולעשות עם אותם מטלטלין. ככל שיידרש יגישו הצדדים בקשות מתאימות לרשם.

ב"כ המשיבים יתן הוראה מיידית למאחסן לאפשר למבקשת להוציא את כל ציודה האישי. המבקשת זכאית כאמור לקבל את הציוד עוד היום.