יער ואח' נ' אלישר ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין הפרת הסכם שכירות, ועוגמת נפש שנגרמה לתובע ולבני משפחתו כתוצאה מהפרת ההסכם, וכן ההוצאות השונות בהם על פי הטענה נשא בגין הפרת הסכם השכירות.

כמו כן בפני תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין עזיבת המושכר, שלא בהתאם להסכם.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע שכר מהנתבע דירת דופלקס ברח' המאירי 17 תל אביב התאם להסכם השכירות נשוא התובענה והתביעה שכנגד.

אין מחלוקת כי בטרם הסתיים הסכם השכירות, ב- 1.5.09 עזב התובע ובני משפחתו את המושכר.

המחלוקת נוגעת לשאלה האם התובע עזב כדין, ומי הפר את ההסכם.

המדובר בדירת קבלן חדשה ובהתאם להסכם בסעיף 26, המצוטט בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד מדובר בדירה חדשה שבנייתה הסתיימה סמוך לתחילת השכירות, לכן, יש אחריות קבלן לביצוע התיקונים, וכי על השוכר חובה להודיע על הליקויים מיד כשהתגלו.

אין מחלוקת כי אכן ה ודעות כאלה נמסרו.

עוד נרשם בהסכם השכירות בסעיף 26 כי ככל שיתגלה ליקוי מהותי שיפגע בתנאי המגורים, על המשכיר לדאוג לתיקון בתוך 10 ימי עבודה.

התובע טוען כי בדירה התגלו נזילות קשות, מעבר לליקויים אחרים, אשר היוו מטרד קשה ולא איפשרו מגורים נאותים בדירה, כאשר ביקשו כי המשכיר יבצע את התיקון של ליקוי הרטיבות, בוצע תיקון אחד בשנת 2008 שלא צלח, ובחורף של שנת 2009, לאחר שנוכח לדעת שהמשכיר אינו מתקן את הליקויים, הזמין מומחה מטעמו אשר בחן את הליקויים והמציא עותק של חוות הדעת עם תמונות למשכיר.

המשכיר לא מכחיש כי נציג מטעמו קיבל את עותק של חוות הדעת, לטענתו אכן מוטלת עליו החובה לתקן, אך מי שמנע את התיקון הוא התובע, משום שהתובע סבר שמדובר בתיקון שאמור לקחת חודש, בעוד שבפועל מדובר היה בתיקון שלקח בין שבוע ל- 10 ימים.

עיון במסמכים ותמלולי השיחה וכן בכל התכתובות הארוכות בין הצדדים שהתמשכו למעלה משנה מעלה את התמונה הבאה.

המדובר בליקויי רטיבות קשים חוות הדעת מצביעות על רטיבות באזורים נרחבים בדירה.

חוות הדעת מטעם אינפרטק מצביעה על כך שבשל העובדה שהליקוי בעניין האטימה לא תוקן בשנת 2008, ככל הנראה, נעשה תיקון שלא הוביל לכל פתרון והצטברו מים בתוך הגג, שגרמו לכך שכמעט בכל חדרי הבית הייתה רטיבות בקירות.

לדעת הנתבע, ההתנהלות שלו מול החברה הקבלנית, היינו קצב התיקון, אופן התיקון, העובדה שחברה קבלנית נוהגת לתקן באופן חלקי כל פעם נקודה אחרת, מחייבת את התובע.

התמונה העולה הינה כי הנתבע סבר שהתובע צריך לאפשר ביצוע תיקונים בשלבים, בכל פעם תיקון מסוים עד שימצא הפתרון לבעיה.

עוד יש לציין כי למעשה הנתבע לא ניהל שום דבר ולא קיים שום תקשורת עם התובע אלא נציגים מטעמו שלא הגיעו לדיון היום ולא הובאו להעיד, ולדעתי הדבר אומר דרשני.

על פניו ברור שאם העדים הללו היו מאמתים את הגרסה שהתובע לא הסכים לבצוע התיקונים, הם היו מובאים לביהמ"ש.

כמו כן התובע צירף תמלול שיחה עם אחיו של הנתבע, שממנו עולה כי מצב הדירה בכי רע, וכי אחיו של הנתבע אשר למעשה ניהל את העניינים בשמו, משום מה לא התייצב היום, למרות שלכאורה הוא זה שמודע לעובדות, אישר את מצבה העגום של הדירה.

כמו כן התובע צירף תכתובות בינו לבין הנתבע, בין היתר בין ב"כ הנתבע, מהם עולה כי לפחות פעמיים התובע קבע פגישה עם נציגי החברה הקבלנית שלא התייצבו.