יעקובי צביה נ' חברת בטוח שירביט ואח'

החלטה

1.רקע עובדתי:

א.ביום 21.11.05 נפגעה התובעת בתאונת דרכים בגינה הוגשה ביום 14.12.06 תביעה לפיצויים.

ב.לאחר שמיעת הראיות נתתי ביום 7.1.10 פסק דין (להלן : "פסק הדין") .

ג.בסעיף 3 (ח) לפסה"ד קבעתי כדלקמן:

"מוסכם על הצדדים (סעיף 64 לסיכומי התובעת) כי מסכום הפיצוי שיוותר לאחר ניכויי תגמולי המלל יש לנכות את התשלומים התכופים שקיבלה התובעת מהנתבעת 2 כמפורט בסעיף 158 לסיכומי הנתבעים לאחר שערוך סה"כ- 179,895 ₪ ".

ה.בפני בקשה לתיקון טעות סופר מטעם התובעת העותרת לתיקון סכום הניכוי שנרשם בפסק הדין עבור התשלומים התכופים, בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , תשמ"ד -1984 .

2.טענות הצדדים:

א.לטענת התובעת סכומי הניכוי שננקבו בפסה"ד כוללים שכ"ט עו"ד ולכן היה מקום לנכות את התשלומים התכופים בקיזוז שכר הטרחה ששולם. בית המשפט הוטעה לחשוב כי הסכומים שננקבו בסיכומי הנתבעים הם סכומים נטו שלא כוללים שכ"ט, כאשר ברור שלא זו דרך הניכוי הנכונה.

ב.הנתבעים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, אין מדובר בטעות כהגדרתה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט אלא בשינוי מהותי בגוף פסק הדין.

חיוב בתשלום שכ"ט לזכותו של צד, הינו במסגרת הליכה לקראתו בהחזר הוצאותיו, ואינו בא להחליף את חיובו של התובע לשלם לעוה"ד שלו שכ"ט ולפיכך, הנתבעת שחויבה בהשתתפות בהוצאות התובעת בהליכים אלו, זכאית לניכוי מלוא הסכומים ששילמה לתובעת, ללא כל קשר למערכת היחסים שבין התובעת לעורך דינה.

3.דיון:

תיקון טעות בפסק הדין:

א.סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, הסמיך את בית המשפט לתקן השמטה מקרית בפסק הדין, כאשר "טעות" בלשון החוק היא: "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

ב.בבואו להשתמש בסמכותו לתקן פסק דין עפ"י סעיף 81(א) הנ"ל, על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה על מנת שלא לגרוע מסופיות הדיון (זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 906).

ג.על כן מוגבלת הסמכות הנתונה לבית המשפט לתקן טעויות סופר בפסק הדין למקרים הבאים: "תיקונים מהותיים אינם ניתנים לתיקון בדרך זו. מדובר בעיקרו על השמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת ליבו ללא דעת, וכאשר חוזרים ומפנים תשומת לב לשאלה נתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לקיים פרט זה או אחר בהחלטה, בעת שהיא ניתנה ... יש לפרש את הביטויים טעות סופר, פליטת קולמוס או השמטה מקרית על פי המשמעות הטכנית הצמודה לביטויים אלה על פי פירושן הלשוני הרגיל ולא להרחיב את היריעה ולאפשר תיקונים בפסק הדין, שאינם אלא מסווה לכתיבת פסק דין חדש". (ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פד"י ל"ב(1), 667-670, 671).

ד.ובלשונו של כב' השופט מצא בע"א 159/90 סולל בונה נ' ברק אור בע"מ וערעור שכנגד, פד"י מ"ז(4) 17,22 :

"הסמכות הנתונה לשופט בסעיף 81 לא נועדה לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה".

4.מן הכלל אל הפרט: