יעקובי צביה נ' חברת בטוח שירביט ואח'

פסק דין

1.התובעת ילידת 1954, נפגעה בתאונת דרכים ביום 21.11.05.

אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק.

2.הפגיעה

א. התובעת נפגעה בכל חלקי גופה, בחדר מיון אובחנו קרע בטחול שגרר כריתה, פגיעה בכליה שמאל, חתך קרוע במצח שחייב תפירה, פריקת כתף ימין אחורית ושבר ברגל ימין שחייב ניתוח קיבוע.

ב.התובעת אושפזה במחלקות הכירורגית והאורתופדית וביום 29.12.05 הועברה לשיקום בביה"ח רעות,שם אושפזה עד 29.3.2006.

ביום 6.4.06 הועברה להמשך טיפול שיקומי במסגרת אישפוז יום עד 24.8.06.

במסגרת אישפוז יום קיבלה טיפולי פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפולים פסיכולוגיים, טיפול תרופתי ומעקב רפואי.

עם שחרורה מאישפוז יום, הומלץ על המשך טיפול ע"י פסיכולוג, מעקב אורתופד וכירורג כלי דם, ביצוע בדיקות דם תקופתיות לצורך טיפול תרופתי, בדיקת רופא א.א.ג., מעקב רופא מטפל ורופא שיקום באותה מסגרת.

ג.התובעת היתה באי כושר עפ"י המלצות ביה"ח עד 24.10.06, אך המשיכה במעקב גם ב- 12/06 והומלץ לה על ניתוח בכתף, שסרבה לעבור וניתוח להוצאת הקיבוע.

ד.התובעת ממשיכה במעקב בביה"ח השונים וממשיכה לקבל טיפול פסיכולוגי בביה"ח רעות.

ה.פרופ' רביד, אשר נתמנה כמומחה בתחום הרפואה הפנימית, קבע כי: "הפגיעה הקהה בבטן גרמה לכריתת הטחול, לפגיעה חלקית בכליה השמאלית ולבקע בצלקת הניתוח. שיעור הנכות המשוקלל המבטא את סך הנזק בתחום הרפואה הפנימית הוא 27%.

יש לקבוע נכות זו לצמיתות.

אין לנכות זו משמעות תפקודית.

במחלות הרקע, סכרת ויתר לחץ דם, לא חל שינוי בעקבות התאונה ולפי מהלכן אין לזהות השפעה כלשהיא של התאונה עליהן".

למרות שפרופ' רביד קבע, כי אין לנכות משמעות תפקודית, קבע גם:

"אנשים כרותי טחול מצויים בסיכון מוגבר לזיהומים קשים ע"י חיידקים שונים… מבחינה כמותית הסיכון אינו גבוה ולכן לחיי יום יום אין השלכות. במחלות חום מתחייבת בדיקה רפואית מוקדמת. אין למצב זה השלכות על יכולת עבודה או תפקוד".

"הנזק לכליה השמאלית, עשוי לתרום בעתיד לירידה בתפקודי הכליות, בחולת סכרת אשר ממילא צפויה לסכנת מחלת כליות, לתוספת הנזק יש משמעות".

פרופ' רביד גם קבע, כי התובעת מקבלת טיפול תרופתי במינון נמוך לגבי הסכרת וטיפול תרופתי שלא השתנה עם השנים בגין יתר לחץ דם.