החלטה
עניינה של החלטה זו, בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, על פי סעיף 13(ב) לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו- 1985 ( להלן:"חוק עבירות מינהליות") הן בשל התקיימות התנאים המפורטים בסעיף 8א(ו) לחוק עבירות מינהליות בשינויים המחוייבים והן מנימוקים מיוחדים.
הודעות הקנס נשוא הבקשה, הוטלו על המבקש בבתי העסק "פיצה השף" ו"מאפיית יעקובוב" וזאת בהתאם לסעיף 8 לחוק העבירות המנהליות כשהעבירה המיוחסת לו בקנס המינהלי, הינה עבירה על סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות התשמ"ג- 1983 ( להלן: "חוק איסור הונאה בכשרות") ובהתאם לסעיף 1 לתקנות העבירות המנהליות ( קנס מינהלי- איסור הונאה בכשרות) התשנ"ב- 1992.
הקנסות הוטלו על המבקש, שכן בתי העסק "פיצה השף" ו"מאפיית יעקוקוב", הציגו מצג כשרותי, לפיו הם כשרים, על אף שבפועל לא היתה בידיהם תעודת כשרות, מאת הגורם המוסמך לכך על פי חוק. לטענת המשיבה, המבקש הינו הבעלים ו/או המנהל בפועל של שני בתי העסק נשוא הודעות הקנס.
הצדדים אינם חלוקים בעובדה כי אכן בתי העסק "פיצה השף" ו"מאפיית יעקובוב" הציגו מצג שווא, בדבר כשרות בתי העסק. המחלוקת בין הצדדים, נסובה סביב מעורבותו של המבקש בניהול בתי העסק נשוא הבקשה וכן באשר למועד המצאת/קבלת הודעות הקנסות למבקש.
טענות המבקש
הבקשה להארכת המועד המבוקשת, נסמכת על שני אדנים: הראשון: הטענה כי אין הוא הבעלים של שני בתי העסק. בעוד המבקש מודה כי הוא שכיר ב"מאפיית יעקובוב" הרי שלגבי "פיצה השף" טוען הוא, שאין לו כלל קשר למקום והוא אינו הבעלים וכל שכן, אינו עובד שם. השני: ידיעתו בדבר הטלת הקנסות, נולדה רק עם תחילת הליכי הגביה והטלת העיקולים על חשבונותיו. לטענתו, אישורי המסירה שהמציאה המבקשת לגבי הודעות הקנס, מעולם לא הגיעו לידיו ואין הוא יודע מי קיבלם, אם בכלל. לטענתו, הודעות הקנס לא הומצאו לו כדין ו/או לא הומצאו לו בפועל.
לטענתו, מייד ובסמוך עם היוודע לו קיומם של הקנסות המינהליים נשוא הבקשה, הגיש בקשה זו לצורך הארכת המועד להישפט.
טענת המבקש לפיה אין לו כל ענין עם בתי העסק נשוא הקנסות וכי אין הוא הבעלים שלהם, דינה היה להישמע בהליך הפלילי עצמו ולנימוקים בהם יכול היה המבקש להתגונן, באם היה מגיש את הבקשה להישפט על פי המועדים הקבועים החוק. אין בטענות מסוג זה, המתייחסות לאחריותו ולמעורבותו בניהול בתי העסק נשוא הבקשה, כדי להוות נימוק המצדיק את הארכת המועד המבוקשת.
מאידך, טענה לפיה הודעות הקנס לא הומצאו כדין למבקש, משמעה כי מירוץ מנין 30 הימים להגשת הבקשה להישפט, כלל לא החל.
משכך, על בית המשפט לבחון ולקבוע האם קיבל המבקש, את ההודעות על הטלת הקנסות כדין, סמוך למועד נתינתם וכנדרש על פי חוק עבירות מינהליות? האם טענתו כי לא קיבל בפועל את הודעות הקנס סמוך לנתינתם וכמפורט באישורי המסירה, מהווה נימוק להארכת המועד? האם קיימים נימוקים מיוחדים אחרים, המצדיקים את הארכת המועד המבוקשת?
רקע עובדתי:
בתאריך 18/12/11 התבצעה ביקורת ע"י מפקח מטעם הרבנות הראשית לישראל, בבית העסק "מאפיית יעקובוב" המצוי ברחוב מבצע עובדה 22, באר שבע. על פי בדיקת המפקח עלה כי המאפייה מציגה את בית העסק ככשר, הן על גבי שלט חוצות, הן על גבי כרטיסי ביקור שהיו בחנות המכולת בה מצויה המאפייה והן בפרסום במקומון. כמו כן, התברר כי במאפייה הוצגה תעודת כשרות מטעם הרב לנדאו, אשר אינו מוסמך ליתן תעודת כשרות, על פי חוק. (ראה מוצגים 1-א ו- 1-ב לתגובת המשיבה).
במהלך הביקורת במאפייה, נשאל אחד העובדים במקום לגבי זהות הבעלים של המאפייה והנ"ל מסר כי אורן יעקובוב הוא הבעלים ( המבקש). ( ראה עמוד 2 שורה 4-5 ועמוד 5 שורה 16 לפרוטוקול).
באותו היום, התבצעה ביקורת נוספת בבית עסק נוסף, "פיצה השף", המצוי באותו מתחם של "מאפיית יעקובוב" ברחוב מבצע עובדה 22 בבאר שבע. על פי הממצאים של המפקח עלה כי גם בית עסק זה, מציג את עצמו בכשר, על גב שלט ועל גב כרטיס מגנטי המופץ ללקוחות, וזאת על אף שאין בידיו תעודת כשרות כלל. ( ראה מוצגים 3-א ו- 3-ב למוצגי המשיבה).
המפקח ניגש לאחד מעובדי הפיצרייה על מנת לברר את זהות בעלי הפיצרייה ונמסר לו ע"י עובד בדלפק הפיצרייה, כי אורן יעקובוב (המבקש) הינו הבעלים של הפיצרייה. ( ראה עמוד 2 שורה 4-5 ועמוד 5 שורה 17 לפרוטוקול)
נוכח זאת, הוצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי קצוב למבקש ביום 8/1/12 באשר להצגת "מאפיית יעקובוב" כבית עסק כשר, כשאין בידיו תעודת כשרות, וזאת בניגוד להוראות סעיף 3 לחוק איסור הונאה בכשרות. גובה הקנס המינהלי עמד על סך של 1000 ₪. הודעה זו נמסרה למבקש באמצעות שליח של דואר ישראל, ועובד הדואר בשם דודו, אישר בחתימתו כי ביום 19/1/12 הוא המציא את ההודעה "לנמען עצמו" ( ראה 2-א למוצגי המשיבה ), קרי למבקש עצמו.
כמו כן, הוצאה ביום 8/1/12 הודעה על הטלת קנס מינהלי קצוב נוסף למבקש באשר להצגת בית העסק "פיצה השף" כבית עסק כשר, כאשר אין בידו תעודת כשרות וזאת בניגוד להוראות סעיף 3 לחוק איסור הונאה בכשרות. גובה הקנס המינהלי עמד על סך של 1000 ₪. הודעה זו נמסרה למבקש באמצעות שליח של דואר ישראל, ועובד הדואר בשם דודו, אישר בחתימתו כי ביום 19/1/12 הוא מסר את הודעת הקנס ל"מי שגר עימו בבית ונראה שמלאו לו 14 שנים" ( ראה 3-ב למוצגי המשיבה ). יצויין כי על גבי האישור מופיעה חתימה ו/או השם "אלכס", כמי שקיבל את הודעת הקנס עבור המבקש.
בתאריך 7/2/12, התבצעה ביקורת נוספת במתחם העסקים ברחוב עובדה 22 והתברר כי בית העסק "פיצה השף" עדיין ממשיך להיות מוצג כ"כשר" הן על גבי השלט והן על גבי כרטיס המגנטי המופץ ללקוחות וזאת, על אף שאין בידיו תעודת כשרות.
לאור זאת, הוצאה ביום 14/2/12 הודעה נוספת למבקש, על הטלת קנס מינהלי קצוב על סך של 1000 ₪ בגין הצגת בית העסק ככשר, כאשר אין בידיו תעודת כשרות. גם הודעה זו נמסרה למבקש באמצעות שליח של דואר ישראל, ועובדת הדואר בשם נורית, אישרה בחתימתה כי ביום 23/2/12 היא המציאה את ההודעה "לנמען עצמו" קרי למבקש עצמו, ב"פיצה השף". ( ראה נספח 4-ב9 לתגובת המשיבה) יצויין כי על גבי אישור מסירה זה, מופיעה חתימה של אדם הנושא את השם "אורן".