יעקוב נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית שהוטלה בהחלטת קצין משטרה מטעם המשיבה מיום 18/4/11 למשך 30 יום, בשל חשד לביצוע עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

2.בנימוקי הבקשה טוען המבקש כי הוא נהג – ראש קבוצת פועלים העובדים במרכז הארץ, כאשר המבקש הוא הנהג היחידי בקבוצה.

3.המבקש טוען כי ביום 9/4/11 שעה 00:30, עת נהג את רכבו, בהיותו נוסע עם רכבים אחרים – נעצר המבקש בטענה שנהג ברכבו במהירות של 143 קמ"ש במקום 90 קמ"ש בכביש 65.

4.עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד, ורק בחודש מאי 2009 נקלט המבקש בחזרה בשוק העבודה לאחר שחודשים רבים היה מובטל.

המשך פסילתו המינהלית של המבקש תאיים על המשך עבודתו, ועלול הוא להיות מפוטר מעבודתו.

5.המבקש נהנה מחזקת החפות, ופסילתו כעת יש בה משום מקדמה על חשבון העונש עוד בטרם הורשע בדין.

6.בפני חזר ב"כ המבקש על נימוקי הבקשה, והוסיף כי בהעדר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו, יש להורות על ביטול החלטת הפסילה; קיימת טעות בזיהוי המבקש לעומת רכבים אשר נעו בכיוון נסיעתו של המבקש.

7.מנגד טוענת ב"כ המשיבה, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו – למבקש, בכתב האישום וכי קיימת עילת מסוכנות. כעולה מהרשעותיו הקודמות של המבקש, שלחובתו 28 הרשעות כולל הרשעות מסוג העבירה המיוחסת לו, בפרק זמן של 13 שנות נהיגה.

על כן מתנגדת המשיבה לבקשה הן לביטול החלטת הפסילה והן לקיצורה, ומבקשת לדחות הבקשה.

8.הלכה פסוקה היא, שביהמ,ש הדן בבקשה לביטול פסילה מינהלית שהוטלה בהחלטת קצין משטרה, נבחנת בשני מבחנים:

האחד – קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו – למבקש, בכתב האישום;

השני - מידת מסוכנותו של המבקש למשתמשים בדרך, כתוצאה מהמשך נהיגתו.

במבחן הראשון – קיומן של ראיות לכאורה, נבחן תוך כדי עיון ביהמ"ש בתיק החקירה, ובהיות קיומן ועיצומן של הראיות שהצטברו בתיק החקירה, "ראיות לכאורה" במובן של ראיות כפי שהוגדרו בפסה"ד של הנשיא (בדימוס) השופט ___ בכך, בפרשת שלמה זאדה.

במבחן השני – מבחן המסוכנות, יבחן ביהמ"ש את מסוכנותו של המבקש למשתמשים בדרך והמשך נהיגתו, תוך כדי הערכת המסוכנות כפי שהיא משתקפת מהרשעותיו הקודמות, ובעבירה המיוחסת לו באישום הנוכחי.

9.פסילתו המינהלית של המבקש, כבר בשלב זה, אינה הוראה ענישתית, ואינה מקדימה על חשבון העונש, שהרי עומדת לו – למבקש, חזקת החפות.

פסילתו המינהלית של המבקש עוד בטרם הורשע בדין, הי מניעתית או הרתעתית, הכל במטרה לאיין את מסוכנותו של מי שמעורב במעשה עבירה מלסכן המשתמשים בדרך.

המחוקק, לא בלי הצדקה, הסמיך קצין משטרה לפסול נהג, שכנגדו קיימות ראיות לכאורה, לביצוע עבירת תנועה חמורה שיש בה כדי להעיד על מסוכנותו של הנהג מלהמשיך ולהשתמש ברכב בדרך הרבים.

10.מעיון בתיק החקירה ובהודעות שבתיק, נמצא כי במכשיר מדידת המהירות המותקן ברכב, ובהיותו במצב של עצירה, ותוך כדי שמירת קשר עין עם רכב המבקש, ביצע השוטר את מדידת מהירותו של המבקש שהגיעה עד ל- 148 קמ"ש במקום המהירות המותרת במקום – 90 קמ"ש, וכי רכב המטרה (רכב המבקש) היה רכב בודד בכיון נסיעתו, הרכב המשטרתי עם מכשיר המדידה עמד, ומשנמדדה מהירות רכב המבקש, הניידת המשטרתי יצאה אחרי רכב המבקש, סיממן לו לעצור, וכי המהירות נמדדה לאחר שהשוטר ביצע בדיקת תקינות המכשיר – מכשיר המדידה; מכאן שניתן לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו – למבקש, באישום.

11.באשר למסוכנותו של המבקש למשתמשים בדרך, מדובר בעבירת מהירות מופרזת בכביש, שהמהירות המותרת בו היא 90 קמ"ש, והמהירות בה נהג המבקש את רכבו מהירות מופזת של מעל ל- 50 קמ"ש מעל למהירות המותרת.