יעקב ואח' נ' שובה ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת שרשרת מיום 2.7.20112 שבה היו מעורבים רכב התובע, רכב הנתבע 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2, ורכב צד ג' 1 שהיה מבוטח אצל צד ג' 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

א.נזק לרכב 1,589 ₪

ב.שכ"ט שמאי500 ₪

ג.פיצוי עבור הוצאות

ריצות ואבדן שימוש ברכב1,000 ש"ח

סה"כ3,089 ₪

מוקד הנזק ברכב התובע היה בחלק האחורי.

2.לטענת התובע, הוא עמד ברמזור ורכבו קבל מכה מאחור. התובע זוכר שהיה רכב נוסף מעורב בתאונה (דהיינו רכבו של צד ג' 1), אך מבחינתו מדובר בהתנגשות מאחור והוא רואה את הנתבע 1 כאחראי לכך: "הוא היחיד שפגע בי אני תובע אותו" (עמ' 4 ש' 28).

הרכב לא תוקן, התובע מכר אותו וסיכם עם המוכר שיפחית מהמחיר את הנזקים המפורטים בדוח השמאי.

באשר לעתירתו ל-1,000 ₪ התובע טען שהוא שילם את הסכום לעורך דין בגין יעוץ בקשר לתאונה.

3.לטענת הנתבע 1, הוא אכן עמד עם רכבו כמטר או מטר וחצי מאחורי רכב התובע ברמזור ואז: "נכנסו בי ואני נכנסתי בו" (עמ' 5 שורה 18).

לדבריו הנתבע פגע ברכב התובע אך ורק כתוצאה "שהודפתי בורכוביץ פגע בי" (עמ' 5 שורה 18).

לרכב של הנתבע 1 נגרמו נזקים מהותיים; לטענתו בחזית 6,000 ₪ ומאחור 7,500 ₪ וכתוצאה מכך הרכב הורד מהכביש.

4.מר אביחי בוכרוביץ, שנסע אחרי מר שובה הבחין בכך שמר שובה עצר את מכוניתו בפתאומיות והוא עצר. כך הוא מסר בביהמ"ש "עצרתי אולי עד כדי שפשוף מהרכב הקדמי. משחתי שלא עשינו תאונה. חייכתי אל בני ואז היה בום כי נכנסו בנו" (עמ' 10 שורה 6-7).

5.להשלמת התמונה יש לציין כי אכן צדדי ג' קבלו רשות להגיש הודעת צד ד' ומשום כך הדיון נדחה, אולם לא בוצעה מסירה ומחקתי את הודעת צד ד' מחוסר מעש (ר' החלטה מיום 4.11.13).

לאחר סוף הדיון ביום 4.1.13 נשלחו תמונות בצבע של רכב התובע ורכב הנתבע 1 אשר צולמו במועד התאונה.

6.הנתבעים וצדדי ג' טענו שהתובע כלל לא הוכיח את נזקיו מכיוון שלטענתו מכר את הרכב והסתפק בפחות כסף עקב התאנה – אולם לא הוגשה לבית המשפט כל ראיה התומכת בטענה זו. כמו כן, לא הוכיח את עתירתו ל-1,000 ₪ עבור שכ"ט עו"ד.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטת לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך: