ינר ואח' נ' בן - הרוש ואח'

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.עניינן של התביעות שלפניי, במחלוקת אודות הפעלת מזנון בשטח "המכללה למינהל" בראשון לציון. מר ברוך בן הרוש (להלן: "הנתבע") היה בזמנים הרלבנטיים לתביעה, בעל זכות להפעלת מזנונים בשטח המכללה למנהל. הנתבע התקשר בהסכם עם התובעים, לפיו תינתן להם האפשרות לפעול כ"מפעיל משנה" באחד המזנונים.

מספר חודשים לאחר תחילת פעילות התובעים במזנון, נתגלע סכסוך בין הצדדים, כאשר כל אחד מן הצדדים טוען להפרת ההסכם על ידי רעהו. הצדדים אף נקטו בצעדים כוחניים, זה כנגד זה ובמסגרת זו אף הותקף הנתבע על ידי קרוב משפחה של התובעים ונחבל חבלה של ממש.

על כן, עתרו התובעים והנתבע בתביעה והתביעה שכנגד. סכום התביעה הועמד על סך 250,150 ₪ וסכום התביעה שכנגד הועמד על סך 454,100 ₪.

טענות התובעים:

2. התובעים, בני הזוג ינר, ביקשו להפעיל מזנון הנמצא בתחום "המכללה למנהל" (המסלול האקדמי של המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בתל-אביב חברה לתועלת הציבור בע"מ), אשר בעיר ראשון לציון (להלן: "המזנון").

3. לצורך כך, התקשרו התובעים בחוזה עם הנתבע, לפיו הם יעבדו כמפעילי משנה במזנון. הנתבע מצידו התחייב לפעול להכרה בהם מצידה של פ.ל.ס – החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים של המכללה למנהל (להלן: "פלס").

4. התובעים החלו להפעיל את המזנון החל מחודש ינואר 2006. לטענתם נעשה הדבר בהסכמתם של פלס והמכללה למנהל.

5. בחודש פברואר 2007 החל הנתבע להתנכל להם ולעובדי המזנון, עקב צרות עין וחשש שהסטודנטים במכללה למינהל מעדיפים את המזנון שמנוהל על ידי התובעים, על פני המזנון שמנהל הנתבע. כך, הנתבע ניתק את זרם החשמל לעסק וסגר את המזנון בשלשלאות.

6.הסכסוך בין הצדדים הגיע לכדי אלימות, במובן זה שכאשר הגיע הנתבע עם מאבטחים לנעול את מתחם המזנון, הוא הותקף על ידי אחיה של התובעת (כנגדו בלבד הוגש כתב אישום).

7.לטענת התובעים, הנתבע הפר הפרה יסודית את ההסכם ביניהם, בכך שלא עמד בהתחייבותו לגרום לפלס להכיר בזכויותיהם של התובעים כמפעילי משנה של המזנון, בכך שפעל לסילוקם של התובעים מהמזנון ובכך שפעל לסגירתו של המזנון על ידי ניתוקו מחשמל וסגירתו בשלשלאות.

8.התובעים עתרו להצהיר, שהינם זכאים להפעיל את המזנון בנכס כמפעילי משנה או כשוכרים.

9.לחילופין, עתרו התובעים לחייב את הנתבע בפיצויים בגין הפרת החוזה והנזקים אשר נגרמו כתוצאה מההתנכלויות החוזרות ונשנות מצידו: השבת סך 45,000 דולר ששולמו לנתבע בגין רכישת זכות הפעלת המשנה, הפסד רווחים בגין סגירת המזנון למשך 5 ימי עבודה בסך 12,500 ש"ח, תשלום משכורות לעובדים בגין 5 ימי עבודה בסך 2,000 ₪, פיצוי בגין מזון שהתקלקל עקב ניתוק החשמל במזנון בסך 20,000 ₪, ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪.

טענות הנתבע:

10.הנתבע הינו זכיין להפעלת מזנונים במכללה למנהל, מכוח הסכם אשר נחתם בינו ובין פלס.

11.הנתבע חתם על הסכם מפעיל משנה עם הנתבעים להפעלת המזנון. מדובר בהסכם להפעלת המזנון בלבד, שאינו מקנה העברת זכויות כלשהן לתובעים בקשר עם המזנון עצמו.

12.התובעים הסכימו מראש, שיידרשו בעתיד להעביר את המזנון ממקומו כ-100 מטרים צפונה, על מנת לאפשר עבודות בניה במקום על ידי המכללה למינהל.

13. התובעים הפרו הפרות חוזרות ונשנות את החוזה, בכך שלא שילמו את תשלומי השכירות החודשיים, בכך שלא הקפידו על הכשרות במזנון, בכך שלא דיווחו על הכנסותיהם, בכך שלא פעלו תחת הנתבע בהפעלת המזנון ובכך שהפעילו את המזנון ברמה ירודה. לנוכח הפרות אלה, ביטל הנתבע כדין את ההסכם.

14.בתביעתו שכנגד עתר הנתבע לחייב את התובעים בפיצויים בגין הפרת החוזה: תשלום שכירות חודשית של 1,500 דולר לפי 40 חודשים (עד תום תקופת ההסכם) בסך השווה ל-60,000 דולר (257,000 ₪), שוויו של ציוד שהיה במזנון בסך 60,000 ₪, הוצאות כלליות בסך 30,000 ₪ והוצאות פינוי ואחסנה של מבנה היביל בו שכן המזנון בסך 7,000 ₪. כמו כן, טען הנתבע לפיצויים בגין אירוע התקיפה, בו הותקף על ידי אחיה של התובעת, בסך 100,000 ₪.