ימיני נ' אהרונוביץ

החלטה

תיקון טעות

בפני בקשת הנתבעת לתיקון טעות בהתאם לסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט.

טוענת הנתבעת, כי בע' 4 שורות 9-11 לפסק הדין נכתב שהתובע הוכיח כי שווי העיזבון בעת חתימת הסכם שכר הטרחה היה לפחות 2.18 מלש"ח וכי שווי הדירה בתל אביב היה 1.75 מלש"ח, מה שהגדיל את שווי העיזבון אך התובע בחר שלא לתקן את תביעו.

לטענת הנתבעת טעות נפלה בקטע זה, כיוון שלפי השומה שהגיש התובע, שווי הדירה בתל אביב היה 1.75 מלש"ח נכון ליום 12.7.10 ולא ליום עריכת הסכם שכר הטרחה – 17.5.05, בעוד ששומה מיום 14.4.11 הציגה כי שווי הדירה היה 580,000 ₪.

מכיוון שמדובר לטענת הנתבעת בטעות טכנית, יש לתקנה.

התובע הגיב לבקשה וביקש להוסיף בע' 1 שורה 10 לפסק הדין, לארח המילה "שוויה" את המילים "של הדירה בתל אביב".

התובע טוען, שכיוון שנקבע בפסק הדין, כי יש להתבסס רק על ראיות שהיו בפני בית המשפט טרם מתן פסק הין ולא על ראיות חדשות, וכי ראיות התובע לעניין שווי הדירה הומצאו טרם מתן פסק הדין וכי לא נקבע בהסכם כי שכר טרחתו של התובע ייגזר משווי העיזבון בעת פטירת המנוח, הרי שאין כלל לציין את מועד שווי הדירה.

משכך, טוען הנתבע, יש למחוק משורה 9 בע' 4 את המילים "בעת חתימת הסכם שכר הטרחה.

לכך השיבה המבקשת, כי פסק הדין מבוסס על טעות ויש להתייחס לשווי הדירה בעת עריכת ה סכם שכר הטרחה.

אכן, אין מנוס מהקביעה, כי יש לגזור את שכר הטרחה משווי הדירה בעת הסכם שכר הטרחה, שכן לא מדובר במכירת הדירה, אלא בייצוג משפטי בעניין העיזבון ושכר הטרחה ייגזר משווי הדירה ביום עריכתו.

מכיוון שלא הוגשה ראייה לשווי זה ומכיוון שקבעתי ששכר הטרחה ייקבע על פי הראיות שהיו בעת מתן פסק הדין, יש להעריך כי שווי הדירה, חמש שנים קודם לעריכת חוות שדעת השמאי שהגיש התובע היה נמוך ב- 15%, דהיינו שוויה היה 1,487.500₪. דהיינו נמוך מהשווי הנטען על ידי התובע בסך של 262,500 ₪. משכך שווי העיזבון הינו 1.917.500 וחציו הינו 958,750 ₪ .

על הנתבעת לשלם לתבוע שכר טרחה בסך 224,347 ₪.

שיעור ההוצאות יהיה כפי שנקבע בפסק הדין.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ב, 25 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: