ימין נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

בפניי בקשה של החייבים להפחית את התשלום החודשי שהושת עליהם בסך 350 ₪ לכל אחד מהם, ולהעמידו על סך של 300 ₪ לשניהם יחד, קרי 150 ₪ לכל אחד מהם, רטרואקטיבית מחודש אפריל 2010.

החייבת טוענת כי פוטרה מעבודתה בחודש מאי 2010 כקופאית, ומאז אינה עובדת בשל מצבה הרפואי. כמו כן, מדווחת החייבת כי עברה ביום 30.6.11 ניתוח להוצאת רחם שלאחריו לא תפקדה במשך שבועיים.

בנוסף, טוענים החייבים כי הם מתקיימים מקצבת נכות בסך 3,500 ₪, וכן פנסיה מהעירייה בסך 680 ₪, אך הוצאותיהם החודשיות רבות הכוללות תשלום בסך 850 ₪ עבור משכנתא, תשלומי עירייה ומים בסך 400 ₪, תשלום עבור חשמל 500 ₪, תשלום עבור בזק 180 ₪ , תשלום עבור גז 110 ₪, תשלום עבור וועד בית בסך 100 ₪, תשלום עבור חיבור להוט בסך 250 ₪, אגרת טלוויזיה בסך 40 ₪, תרופות בסך 315 ₪ וכן הוצאות חודשיות עבור מזון בסך של 1,700 ₪.

עוד טוענים החייבים כי בהתאם להחלטת בית המשפט קיבלו בחודש יוני 2011 פיצוי כספי בגין נזק גוף בסך 6,800 ₪, סכום אשר שימש אותם בעבור טיפולי שיניים בסך 2,000 ₪, החזר הלוואה לאחיה של החייבת בסך 2,000 ₪ וכן בעבור תיקון חלונות שבורים בדירתם בסך של 2,000 ₪.

החייבים מציינים, כי נוכח מצבם הכלכלי הם קיבלו ייצוג מהלשכה לסיוע משפטי, בנוסף לעזרה הניתנת ע"י חב"ד.

לאור כל האמור, מבקשים החייבים להפחית את התשלום החודשי לסך של 150 ₪ לכל אחד מהם.

הכונ"ר מתנגד לבקשה ומציין כי החייבת אינה מנצלת את יכולת השתכרותה, למרות החובה המוטלת עליה בהליך.

הכונ"ר טוען כי אמנם צירפה החייבת מסמך המאשר כי עברה ניתוח כריתת רחם, שהינו ניתוח נפוץ בקרב נשים בגילה, דא עקא שאין כל אסמכתא רפואית המאשרת כי מאז שנת 2010 אין באפשרותה להשתלב במעגל העבודה.

עוד טוען הכונ"ר כי לחייבים הוצאות עבור כבלים שניתן לצמצמם, ע"י רכישה חד פעמית של ממיר, וכן הוא מציין כי בית המשפט אישר לאחרונה לחייבים תשלום כספי בגין נזקי גוף, שיש בו כדי להותיר בידי החייבים את התשלום החודשי שהושת עליהם.

עיינתי בבקשה ובתגובה שהוגשו ומצאתי כי יש מקום לדחות את הבקשה.

דומה כי החייבת אינה מנצלת את יכולת השתכרותה במשך למעלה משנה, בתקופה שמעבר לתקופה שנדרשת לצורך החלמה.

זאת ועוד, בהמשך להחלטה מיום 1.5.2011, דומה כי גם החייב לא ממצה את פוטנציאל השתכרותו, כך לא הוצגה כל חוות דעת המאשרת כי החייב אינו יכול לעבוד, חרף נכותו, וככל שהחייב אכן נגמל מסמים כטענתו, אין מקום כי לא ישוב לעבודה.

בנוסף, לחייבים הוצאות חריגות, חרף חובותיהם הרבים, אשר מקומם אינו ראוי בהליך פשיטת רגל, ובכלל זה תשלום להוט, תשלום עבור חשמל, ותשלום הוצאות מחייה שאין לגביהם כל אסמכתא.

ככל שיצומצמו ההוצאות הנ"ל, והחייבים יממשו את פוטנציאל השתכרותם, יהיה בכך כדי לשלם את התשלום החודשי שהושת עליהם.

בנוסף, החייבים קיבלו בחודש יוני 2011 סכום לא מבוטל של פיצוי בגין נזקי גוף בסך 6,800 ₪, אך במקום להעביר אותו לקופת הכינוס ולו את חלקו, החייבת העדיפה לפרוע חוב לאחיה ובכך להעדיפו על פני נושים אחרים בסתירה לעקרונות ההליך.

יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין, אני מורה על תשלום חודשי בסך 500 ₪ לשני החייבים יחד למשך 3 חודשים מהיום, על מנת ליתן לחייבים הזדמנות להשתלב במעגל העבודה ולמצות כושר השתכרותם, לאחריהם ישוב צו התשלומים שהושת על החייבים בסך 700 ₪ לשניהם על כנו.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"א, 17 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: