ימי עיכוב ההליכים לפי החוק להסדר התדיינויות ודין תביעה שהוגשה בתוכם ו'מוגשת' שנית בעל פה בדיון

לפנינו תביעת גירושין של האישה שנכרכו אליה תביעות נוספות.

השתלשלות ההליך

בית הדין הוציא מתחת ידו לפני למעלה מחודש החלטה בעניין הסמכות של בית הדין לדון בתביעת הגירושין ובתביעות הכרוכות בה, אך לאחר שהחלטת בית הדין הנ"ל הובאה לידיעת הלשכה המשפטית, לובן תוכנה של ההחלטה שוב. ולאחר עיון מחודש בעניין, הוחלט לתקן את ההחלטה ולהוציא את ההחלטה דלהלן.

מובהר בזאת כי בית הדין מוסמך לחזור בו מהחלטה קודמת כפי האמור בתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, התשנ"ג (תקנה קכח) בעניין סתירת הדין.

בית הדין ביקש את תגובות הצדדים לעניין זה. תגובות הצדדים הגיעו. מהתגובות נוכח בית הדין לדעת שאמור להתקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה בשלושה תיקים ביום י"ח בתמוז תשע"ח (1.7.2018).

בית הדין מבהיר שאינו בא במסגרת החלטה מתוקנת זו "לחטוף סמכויות" אלא לפסוק את האמת ולהוציא את הצדק לאור באופן שלא יצא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו.

ב"כ האיש טען שהאישה הסכימה לסמכות בית המשפט היות שלא הגיבה להחלטת בית המשפט מיום י"ז באייר תשע"ח (2.5.2018). אומנם לדעתנו אין ללמוד מכך דבר, מפני שלאחר שבית הדין נתן ביום י' באייר תשע"ח (25.4.2018) את החלטתו הנ"ל, שאין לו סמכות, לא נותר לאישה מקום לטעון שיש לבית הדין סמכות.

טענה נוספת שטענה ב"כ האיש היא שהחלטת בית הדין בעניין המזונות הזמניים במסגרת סעד זמני דחוף שנפסקו לאחר הדיון שהתקיים ביום י"א באדר תשע"ח (26.2.2018) אינה תקינה. בית הדין דוחה טענה זו על הסף: האישה בדיון אמרה כמה היא צריכה עבור כל ילד, ובניגוד לבתי המשפט שבהם הפירוט בכתבי התביעה ובכתבי ההגנה הוא חיוני, בבית הדין אין הדברים כן, שכן בהלכה היהודית אין צורך כלל בכתבי טענות, אלא די במה שנטען ונאמר בדיון.

בדיון שהתקיים בח' באייר התשע"ח (23.4.2018) העלה בא כוח הבעל את טענותיו למחיקת תביעת האישה לגירושין ולחוסר הסמכות של בית הדין לדון בתביעות הכרוכות, ובאת כוח האישה טענה מנגד את טענותיה להותרת התביעה ולסמכות בית הדין לדון בתביעות הנ"ל (כמפורט בפרוטוקול הדיון).

המחלוקת בעניין מניין ימי עיכוב ההליכים והשלכותיו לסוגיית הסמכות

המחלוקת בין הצדדים היא בנוגע לספירת חמישה־עשר הימים שלאחריהם מתיר החוק לצד שלא פתח את תיק יישוב הסכסוך להגיש תובענה – אם הם נספרים מייד לאחר תום תקופת ההארכה שהסכימו עליה הצדדים ביחידת הסיוע או רק כעבור עשרת הימים מהפגישה האחרונה ביחידת הסיוע.

יצוין כי במקרה זה האריכו הצדדים את תקופת זמן יישוב הסכסוך פעמיים לתקופות נוספות.

האיש הגיש בקשה ליישוב סכסוך ביום ט"ו בכסלו תשע"ח (3.12.2017). הצדדים האריכו תקופה זו עד ליום ג' באדר תשע"ח (18.2.2018). באותו יום התקיימה הפגישה האחרונה שלהם ביחידת הסיוע.

האיש הגיש בתאריך כ"ח באדר תשע"ח (15.3.2018) את התביעות הכרוכות לתביעת הגירושין לבית המשפט לענייני משפחה. לעמדת בא כוח האיש התביעות הוגשו בתוך תקופת חמישה־עשר הימים הנתונים לו על פי חוק כדי להחליט לאיזו ערכאה הוא רוצה להגיש את תביעותיו. האישה הגישה את תביעותיה ביום כ"ד באדר תשע"ח (11.3.2018), בטרם עברו עשרים וחמישה ימים מהפגישה האחרונה שלהם ביחידת הסיוע. לפיכך, לדברי בא כוח האיש, דין התובענות שלה להימחק.

האם דין תביעת הגירושין והכתובה להימחק (לו נקבע שהוגשה בתוך ימי עיכוב ההליכים)?

בית הדין החליט בדעת רוב במהלך הדיון לדון באותו דיון בתביעת האישה לגירושין מהנימוק דלהלן:

ביום הדיון, ח' באייר תשע"ח (23.4.2018), כבר בוודאי עברו הימים שבהם הייתה האישה מנועה מלהגיש תביעה, לכן תביעתה לגירושין בפנינו ביום הדיון הרי היא כהגשת תובענה, גם לו היה דין התובענה שהגישה ביום כ"ד באדר תשע"ח (11.3.2018) להימחק.