ילינק נ' וסרמיל ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (כב' השוטפת ר' נדאף) מיום 15.2.012

החלטה

המבקש נתבע בבית משפט השלום בידי שני המשיבים לתשלום כספים שונים בקשר עם דירה שהושכרה לו, דירה המצויה ברמת אביב. הוא עתר לסילוק התביעה על הסף בשל קיומו של השתק מכוחו של פסק דין שניתן בעניין זה, לחילופין לסלקה משום העדר יריבות עם המשיבים, שלטענתו אינם בעלי זכויות בדירה, לחילופי חילופין להורות על הפרדת הדיון על מנת שהמשיבים יגישו שתי תביעות נפרדות (כך), ולבסוף – להורות על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בהרצליה. בקשתו נדחתה על כל חלקיה, ומכאן בקשת הרשות לערער.

ביקשתי את תגובתם של המשיבים, וזו לא ניתנה.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, כמו גם במסמכים שבתיק בית משפט השלום, מצאתי להתערב בעניין אחד, והוא נוגע להעברת העניין לבית משפט השלום בהרצליה. כל שאר טענותיו של המבקש זכו למענה הולם מפיה של השופטת קמא. השתק עילה לא מתקיים, כיוון שככל הנראה מתייחס פסק הדין הקודם לתקופת שכירות אחרת. מכל מקום, הדבר צריך בירור עובדתי, ולכן אין מקום לסילוק על הסף של התביעה בטרם ייעשה הבירור. שאלת היריבות אף היא עניין לבירור עובדתי, וטענותיו של המבקש אינן מזכות אותו, הן לעצמן, בזכות לסילוק על הסף בטרם ייעשה הבירור העובדתי. הטענה בדבר פיצול התביעה הינה משוללת כל יסוד שבדין. לכן דינן של כל הטענות הללו להידחות, וכך אמנם עשתה השופטת קמא.

הלכה למעשה, ההחלטה בה הוריתי למשיבים ליתן תשובתם לבקשה מקורה בטענה הבודדה הזו, משמע שאלת העברתו של הדיון לבית משפט בהרצליה, וכאמור תשובה מצד המשיבים לא קיבלתי. מכל מקום, כעולה מן הבקשה, כמו גם מעיון בכתב התביעה, עולה, כי בית המשפט המוסמך מבחינת המקום הוא בית משפט שלום באזור תל אביב יפו, כיוון שהדירה בה עסקינן מצויה ברמת אביב, ואין כל אינדיקציה בכתב התביעה לכל סימן זיקה אחרת, העשויה לקשור את התובענה לבית משפט השלום בטבריה. השופטת קמא קבעה, כי אין היא מקבלת את הבקשה להעברת הדיון משום שהרשמת המנוחה נסרין כרייני ז"ל (לפי תוארה אז, בטרם מונתה לשופטת) הורתה על העברת הדיון לבית משפט השלום בטבריה. בכך אינני רואה עילה לדחיית בקשתו של המבקש. לא היתה כאן העברה מבית משפט לבית משפט, כי אם הוראה של רשמת בית המשפט השלום בטבריה (בכובעה כרשמת ההוצאה לפועל) להעביר הדיון לאותו בית משפט (כיוון שהתביעה הוגשה לפי סעיף 81 לחוק ההוצל"פ), משמע על מנת שתישמע בפני שופט. "העברה" שכזו אינה מונעת מבית המשפט להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך, ככל שימצא כי אין הוא מוסמך, מבחינת המקום, לדון בתובענה.

לא ראיתי מקום להתערב בהוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא לחובת המבקש, משום מופרכותן של עיקר טענותיו.

כיוון שכך הנני מקבל את הבקשה, רואה בה כערעור, מקבל את הערעור באופן חלקי ומורה על העברת התובענה לבית משפט השלום במחוז תל אביב, לפי שתקבע נשיאת בתי משפט השלום במחוז זה.

משום התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי ליתן צו להוצאות בבקשה שלפניי.

ניתנה היום, כ"ב סיון תשע"ב, 12 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: