יישום הלכות בדבר הפסקת הליכים בשל אי כשירות לעמוד לדין לעומת זיכוי

1. 1. פסק דיננו עוסק בשאלת יישום ההלכות שנפסקו ברע"פ 2675/13 מדינת ישראל נ' וחנון ובע"פ 9078/09 פלוני נ' מדינת ישראל, בנסיבות בהן התקבלה בפתח ההליך הפלילי, חוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, הקובעת כי הנאשם איננו כשיר לעמוד לדין ולא היה כשיר בעת ביצוע המעשים.
2. 2. הדיון בשלושת הערעורים שלהלן אוחד מאחר והם מעוררים שאלה משפטית זהה, כמפורט לעיל.

רקע והשתלשלות העניינים 

ע"פ 14567-05-15

3. 3. בע"פ 14567-05-15 מדינת ישראל נ. ל. פ. (להלן: "פסק הדין בעניין ל. פ. או "המשיב בע"פ 14567-05-15"), מערערת המדינה על החלטתו של בית המשפט קמא לזכות את המשיב, לאחר קבלת חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, שלפיה, המשיב איננו כשיר לעמוד לדין ולא היה כשיר בעת ביצוע העבירות.
4. 4. בקצרה יצוין כי כנגד המשיב בע"פ 14567-05-15 הוגש כתב אישום, המייחס לו שני אישומים, בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים ופגיעה בפרטיות, ביחס לשתי מתלוננות ובמספר רב של אירועים.
5. 5. המשיב הופנה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית בדבר כשירותו לעמוד לדין. לאחר שהתקבלה חוות הדעת, ביקשה ב"כ המשיב להפסיק את ההליכים ולתת צו טיפול מרפאתי, לפי המלצת הפסיכיאטר המחוזי.

על פי בקשת המאשימה ובזיקה להוראת סעיף 15(ד) לחוק טיפול בחולי נפש, התשל"א-1991 (להלן: "חוק טיפול בחולי נפש"), נתבקשה חוות דעת משלימה מאת הפסיכיאטר המחוזי, בה הוא נתבקש להתייחס למידת מסוכנותו של המשיב. לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, טענו הצדדים בפני בית המשפט קמא במחלוקת שנפלה ביניהם בשאלה האם יש להורות על אשפוזו של המשיב או על קבלת טיפול מרפאתי כפוי.

בסופו של דבר, נתן בית המשפט קמא צו מרפאתי כפוי. יחד עם זאת, נקבע גם, כי אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיב "לא היה בר עונשין בעת ביצוע העבירות ואף כיום אינו כשיר לעמוד לדין". בית המשפט קמא הוסיף, כי "... בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון במסגרת רע"פ 267/13 מדינת ישראל נ. רן רפאל וחנון, (פורסם במאגרים המשפטיים), הרי שבמחלוקת שבין נקיטה בסעיף 170 לחסד"פ או בסעיף 34 ח' לחוק העונשין נפלה הכרעה ברורה, ומשכך, דינו של הנאשם שבפני הינו לזיכוי מלא בהתאם לסייג הקבוע בסעיף 34ח' לחוק העונשין התשל"ז-1977, וזאת בשים לב לקביעת הפסיכיאטר המחוזי כי הנאשם איננו בר עונשין".

6. 6. אקדים ואומר, כי בהחלטה זו נפלה שגגה. ראשית, המאשימה לא הסכימה לאמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית, אלא בעניין אי כשירותו של המשיב לעמוד לדין. בנוסף, לא ניתן גם לקבל את המסקנה המשפטית, אליה הגיע בית המשפט קמא, לגבי אופן יישום הלכת וחנון, כפי שיפורט בהמשך.

ע"פ 7585-09-15 וע"פ 7613-09-15

7. 7. בע"פ 7585-09-15 ד. ל. נ' מדינת ישראל וע"פ 7613-09-15 פ. ב. נ' מדינת ישראל, משיגים המערערים על החלטת בית המשפט קמא להורות על הפסקת ההליכים כנגדם, על פי הוראת סעיף 170(א) לחוק סדר הדין הפלילי, (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), זאת מבלי להורות, כפי שנתבקש, על זיכויים.
8. 8. למען שלמות התמונה אציין, כי המערער בע"פ 7585-09-15 מואשם בביצוע עבירה של איומים בשתי הזדמנויות נפרדות, ואילו כנגד המערער בע"פ 7613-09-15 הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה סתם.