יחיאל יצחק נ' מגדלי בארי

פסק דין

לפני תובענה כספית על סך 6,406,425 ₪, שעילתה שכר טרחת עו"ד המגיע לתובעת, לטענתה, בגין טיפולה המשפטי בפרויקט המקרקעין של הנתבעת במשך יותר מעשור. התביעה הוגשה לאחר בפגישה שהתקיימה בין נציגי בעלי הדין בחודש יולי 2006, הודיעה הנתבעת לתובעת על הפסקת עבודתה בפרוייקט.

בעלי הדין והנפשות הפועלות:

המחלוקת המרכזית בתיק זה נסבה סביב השאלה עם איזו מהחברות המעורבות התקשרה התובעת בהסכם שכר הטרחה, כאשר הנתבעת טוענת "לא איתי", ומשכך, אין מנוס מלסקור את הגופים המשפטיים השונים הקשורים לפרוייקט נשוא ענייננו, תוך מעקב אחר השינויים שחלו בזהות בעלי השליטה בנתבעת.

התובעת הינה שותפות לא רשומה של עורכי-דין, שעיקר התמחותה בתחום המקרקעין. (התובעת תכונה להלן גם "המשרד")

הנתבעת הינה חברה פרטית הרשומה כבעלים בשלמות של המקרקעין הידועים כגוש 6217 חלקות 676, 367, 424 ו-530, והמצויים במתחם הרחובות בארי ונהרדעא בתל-אביב (להלן: "המקרקעין"). על מקרקעין אלו נבנה פרויקט מגורים יוקרתי הכולל ארבעה בניינים בני 6 קומות, וכן מגדל מגורים בן 30 קומות, מחסנים, חניות, לובי ומרתפים (להלן: "פרוייקט בארי" או "הפרויקט").

בשנת 1995 התמודדה משפחת ראובני, משפחה יהודית שהתגוררה דרך קבע בגרמניה ואשר היתה לקוחה ותיקה של התובעת, באמצעות ראש המשפחה מר עבדול רחים ראובני, (להלן: "ראובני"), במכרז שפורסם מטעם ההסתדרות הכללית, למכירת המקרקעין שהיו בבעלותה, במטרה להקים עליהם פרוייקט מגורים יוקרתי.

מרגע זה הוכנסה התובעת לתמונה, והחלה לטפל בפרוייקט.

ביום 29.11.95 נרכשו המקרקעין על ידי חברה בשם פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנייה בע"מ, אשר נמנתה על קבוצת היזמים, בנאמנות עבור חברה בייסוד אותה התכוונו היזמים להקים, היא החברה הנתבעת.

ביום 18.1.96 הוקמה הנתבעת, והיזמים, 13 במספר, ביניהם ראובני וחכשורי, הפכו לבעלי המניות בה. מאז הקמתה, עברה השליטה בנתבעת מספר גלגולים, ולהלן ציוני הדרך העיקריים:

בשנת 1997 רכשו בעלי המניות בנתבעת שלד של חברה ציבורית בשם דירום – חברה לבנייה השקעות ופיתוח בע"מ (להלן:"דירום") אשר שלטה על חברת בת פרטית בשם דירום (1971) בע"מ (להלן:"דירום הבת"), וכל בעלי המניות המקוריים בנתבעת העבירו את החזקותיהם בה לדירום הבת. באופן זה היתה דירום, באמצעות חברת הבת שלה, בעלת השליטה הבלעדית בנתבעת.

ביום 7.3.2001 רכשה חברת Stooga International BV (להלן: "סטוגה"), באמצעות חברת נאות ישראל, 40% ממניות דירום בנתבעת, וביום 30.6.2002 רכשה חברת א.ארנסון אחזקות (1992) בע"מ (להלן: "ארנסון") 20% נוספים ממניות הנתבעת, כאשר עוד קודם לכן, נחתם ביניהן מסמך עקרונות. בחודש אוגוסט 2004 רכשה Columbia Enterprises Ltd(להלן: "קולומביה") מסטוגה את אחזקותיה בנתבעת, ובנובמבר 2004 רכשה קולומביה גם את 40% הנותרים ממניות הנתבעת שהוחזקו ע"י דירום, הגם שעסקה זו הושלמה רק ב-2006, ובכך השלימה את השתלטותה על הנתבעת.

נכון להיום, בעלת השליטה הבלעדית בנתבעת הינה קולומביה.

רקע עובדתי:

מהראיות עולה, ואין על כך מחלוקת, כי התובעת טיפלה בענייני הפרוייקט מראשיתו, קרי: משנת 1995, החל מהרגע בו החליט ראובני, שכאמור, היה לקוחה הותיק, להתמודד במכרז לרכישת המקרקעין.

התובעת טיפלה ברכישת המקרקעין מההסתדרות, בנושא מס רכוש, עררים, בנושא קידום התב"ע לשם הגדלת אחוזי הבנייה, בהשגת היתרי בנייה, בנושא היטלי ההשבחה, איחוד וחלוקה, בנושא הליווי הבנקאי, בניהול משא ומתן עם עיריית ת"א, וכן בכל הנושאים הרגילים המצריכים טיפול בפרוייקט מקרקעין בהיקף כה גדול.

התובעת היא שדאגה לרישום המקרקעין על שם הנתבעת, הסדירה את נושא המיסוי ואף הכינה את חוזי הרכישה, אשר לימים, הנתבעת עצמה השתמשה בהם, הגם שהודיעה לתובעת על הפסקת העסקתה בפרוייקט.

התובעת היא שטיפלה בהקמת הנתבעת וברישומה, וטיפלה מטעמה בהסכמים השונים למכירת מניותיה.

הדירות הראשונות בפרוייקט החלו להימכר בשנת 1999, והתובעת היא זו שטיפלה בהליכי המכירה אל מול הרוכשים.

עד לשלב בו החלו להימכר דירות בפרוייקט, לא היתה התובעת אמורה לקבל שכר, אך קבלה החזר הוצאות, וככל הנראה, גם שולמו לה מקדמות על חשבון השכר שאמורה היתה לקבל בעתיד.