יחיא שמחי ואח' נ' מוטי חריב ואח'

פסק דין

רקע כללי וההליך שלפני:

לפני סכסוך גבולות מר, בין שתי משפחות המתגוררות זו לצד זו בעיר בית שאן ואשר למרבה הצער גלש לפסים אלימים.

התובעים 1 ו- 2, בני זוג, המתגוררים בביתם הממוקם בבית שאן חלקה 8 בגוש 22919. התובע מס' 1 הינו החוכר לדורות של חלקה זו.

תובעים 3 ו- 4 הם בניהם של תובעים 1 ו- 2 ואילו תובע מס' 5 הינו נכדם.

נתבעים 2 - 3 הינם שכניהם של תובעים ומתגוררים בחלקה מס' 9 באותו גוש. ביתם של נתבעים אלו הינו במקביל לבית תובעים 1 – 2. נתבע מס' 1 הינו בנם של נתבעים 2 – 3 ובשנת 2004 הקים ובנה את ביתו על חלקה מס' 9 ליד בית הוריו.

בין התובעים 1 ו- 2 לבין נתבעים 2 – 3 התגלע סכסוך באשר לגבול המשותף של חלקה 8 ו- 9 כאשר סכסוך זה התעצם בחודש אוקטובר 2004 ואף גלש לאמצעים כוחניים ואלימים כפי שיפורט להלן.

על פי הנטען בכתב התביעה הנתבעים 1 -3 פנו לבנם של התובעים 1 – 2 במחצית 2004 וטענו כי קו הגבול החוצץ בין החלקות אינו במקום הנכון וכי, צריך להעביר את הגדר לקרבת ביתם של תובעים 1 – 2 ( להלן: "שטח המריבה") אולם התובעים 1 -2 טוענים בכתב התביעה כי הציעו לנתבעים 1 – 3 לפנות לבית המשפט בעניין זה.

על פי הנטען בכתב התביעה ביום 1.10.2004 עת תובע מס' 1 היה בבית הכנסת נתבע מס' 1 פרץ את הגדר המשותפת והסיג את גבול חלקתם של תובעים 1 – 2 והחל לעקור עצים וצמחים באמצעות טרקטור. על פי הנטען נתבע מס' 1 פרץ קטע של 12 מטר מהגדר המשותפת. הנתבע מס' 1 הסביר לתובעים 1 – 2 שהדבר נעשה על מנת לחבר את ביתו שבהקמה למערכת הביוב ועם סיום העבודה הבטיח להחזיר את המצב לקדמותו. בהסתמך על הבטחה זו התובע מס' 1 לא נקט באמצעים ולא הגיש תלונה למשטרה.

עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 5.10.2004, בעת שהתובע מס' 1 היה בבית כנסת, הנתבע מס' 1 פעל בניגוד להבטחתו הכניס טרקטור לשטח והחל להרוס את שארית הגדר באורך של כ- 60 מטר. לאחר שהתובע מס' 1 הגיע למקום הוא דרש להחזיר את המצב לקדמותו אולם משלא הועילו מחאותיו הוא הזעיק את משטרת ישראל.

על פי הנטען בכתב התביעה המשטרה לא פעלה להגן של תובעים 1 – 2 כל זאת בשל היות נתבע מס' 1 קצין בכיר במשטרה. המשטרה קבעה כי הנתבעים פועלים כחוק ונמנעה מלהורות לנתבעים 1 -3 להפסיק את הסגת הגבול.

בעקבות מעשים אלו הוגשה תלונה למח"ש אולם לאחר שהתלונה לא נבדקה חידשו נתבעים 1 – 3 את פעילותם וביום 3.12.2004 הביאו הנתבעים למקום קבוצת פועלים אשר לטענת התובעים התברר מאוחר יותר שאלו שוטרים בלבוש אזרחי. למרות מחאות והתנגדות התובעים 1 – 2 החלו הפועלים לתקוע יתדות על מנת להקים גדר חדשה שתהווה את גבול החלקה החדשה. התובע מס' 1 ניסה לעקור בכח את היתדות ואף קרע באמצעות סכין בד יוטה שנמתח על ידי הנתבעים 1 – 3.

משטרה שהגיעה למקום נקטה שוב עמדה חד צדדית, על פי הנטען בכתב התביעה [, עצרה את התובע מס' 1 ואת בניו ונכדו (התובעים) וגרמה להם בושת פנים. על פי הנטען בכתב התביעה המשטרה שוב לא נקטה בשום אמצעי למנוע את הפלישה והשוטרים נקטו באמצעים אלימים כלפי התובעים. נתבעים 4 -8 הם השוטרים שהשתתפו במעצרים ונקטו באמצעים האלימים.

אציין עוד כי התובעים טוענים בתביעתם כי פנו לבית משפט שלום בטבריה על מנת לקבל צו מניעה כנגד הנתבעים.

התובעים מבקשים פיצויים בעילות של הסגת גבול, תקיפה, הםרת חובה חקוקה בגין מתן עדות שקר בהליך שהתקיים בבית משפט השלום בטבריה וכן בגין הפרת הוראות בחוק העונשין, פקודת המשטרה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, רשלנות בתיק זה נשמעו מספר רב של עדים כאשר באופן כללי הצדדים האריכו בהתדיינות.

הליך שמיעת העדים נמשך על פני מספר לא מבוטל של ישיבות הוכחות. מטעם התובעים העידו מר ברוך שמחי, מר רחמים שמחי, מר שבתאי שמחי, מר יונתן שמחי וגב' רוחמה דראי. מטעם הנתבעים 1 – 3 העידו מר מרדכי חריב, גב' ענת חריב, מר יחזקאל חריב, מר שמעון אסולין , עו"ד ויסאם דעאס, מר שמעון שטרית, מר סלימאן באסם , מר סילמאן חאמד, מר חיים חרוב, מר דורון עמר, מר שריף עוביד. מטעם נתבעים 4 – 9 העידו מר יהודה וילי, מר אסף עיני ומר אברהם יהושוע.

הצדדים, וכוונתי לתובעים ונתבעים 1 – 3 עסקו רבות בעניינים צדדיים, האריכו שלא צורך את ההליך ולכן אביא בחשבון עובדה זו בעת פסיקת הוצאות משפט.

אתייחס להלן לתביעה בהתאם לעילות התביעה הנתבעות.

עדות שקר בהליך- המקימה זכות תביעה?

התובעים מבקשים לפסוק להם פיצויים בגין עדות שקר של נתבעים 1 -3 בהליכים קודמים ביניהם.