יחזקאל נ' שירי ואח'

החלטה

בעת הדיון ביום 3.10.13, ביקשו הנתבעים את פסילתי.

לאחר ששמעתי את נימוקי הבקשה ותגובת התובע, דחיתי את הבקשה, ועתה המקום לפרט את נימוקיי.

הנתבעים סומכים את הבקשה על מספר טענות ואתייחס לכל טענה בנפרד.

הביקור במקום

טוענים הנתבעים כי לאחר הביקור במקום ניתנה החלטה "לגבי כלל מסקנותיו מהביקור, וכל זה בשלב ההוכחות של עדי התובע."

לטענת הנתבעים בכך חיוויתי את דעתי כנגדם באופן המצדיק את פסילתי.

אכן, בסופו של דו"ח הביקור כתבתי את מסקנותיי מתוך אשר ראוי עיני. הוספתי והצעתי לצדדים הצעה דיונית ואיפשרתי להם להגיב עליה.

אני סבורה שלא רק שאין מניעה כי שופט יעשה כן, אלא שזו חובתו להביא לידיעת הצדדים את התרשמותו ומסקנותיו.

מסקנותיי נרשמו בזמן אמת, כאשר פרטי הביקור היו עוד טריים בזכרוני וראוי לתעד זאת ולהביא זאת לידיעת הצדדים ולא להסתיר זאת מהם.

מיותר לציין כי בדרך זו כל צד יכול להערך להמשך הראיות.

כמובן עמדה זו אינה נחרצת והיא שקולה להבעת עמדה על ערכה של ראיה, ככל ראיה אחרת.

בפני הנתבעים פתוחה הדרך לשכנעני כי התרשמותי מן הביקור במקום היא התרשמות מוטעית, כפי שהם בחרו לעשות.

גם בהיבט הפרוצדוראלי מדובר בהחלטת ביניים אשר ניתן לבקש לערער עליה או לערער עליה בסופו של יום.

ראוי להעיר כי טענה זו של הנתבעים, כעילה לפסילתי, מקוממת. במיוחד לאור העובדה שלאחר דו"ח הביקור מיהרו הנתבעים להגיש בקשה להבאת שני עדים נוספים מטעמם כדי לנסות ולשנות את התרשמותי מן הביקור, כפי שבאה לידי ביטוי בדו"ח.

מיותר לציין כי אלמלא הייתי מפרטת את התרשמותי, לא היו הנתבעים טורחים לבקש הבאת שני העדים והייתי מביאה להכשלתם.

כלומר, הנתבעים פועלים בחוסר תום לב בצורה קיצונית, כאשר, ביד אחת הם "מפיקים תועלת" מכך שנתתי ביטוי להתרשמותי וביד השנייה הם מבקשים פסילתי בשל כך.

ראוי לתת לכך ביטוי בפסיקת הוצאות.

השלמות ראייתיות לתובעים

עוד מלינים הנתבעים על כך ש"בשורה של החלטות" אישרתי לתובע "לערוך עוד ועוד השלמות ראייתיות בניגוד לסדרי הדין הרגילים".