יזדי נ' דורבין

פסק דין

תביעה כספית בסכום של 10,000 ₪ בגין נזק לגבותיה של התובעת.

1. בתאריך 17.1.13 ביצעה הנתבעת איפור קבוע בגבותיה של התובעת. לטענתה של האחרונה, נגרם לה נזק בלתי הפיך באשר נותרו בגבותיה צלקות וסימנים. על מנת לתקן האמור קיבלה הצעת מחיר מ'רונית רפאל' ועל כן עותרת היא לחיוב הנתבעת לשלם לה סכום זה (3,500 ₪) בנוסף להוצאות נסיעה (1,000 ₪), איפור עצמי (2,000 ₪), שכרה של הנתבעת (250 ₪) ועוגמת נפש (3,250 ₪). בסך הכל 10,000 ₪.

2. לטענת הנתבעת, התובעת הגיעה אליה לאחר ששנה וחצי קודם לכן כבר עשתה איפור קבוע בגבותיה ולא היתה מרוצה. לאחר שציירה את גבותיה, החלה במלאכת האיפור הקבוע ו – 2 הגבות נראו מצוין. אלא שאז דרשה התובעת למחוק את שנעשה, אך הוסבר לה כי פעולה זו הינה הדרגתית ואורכת מספר חודשים. התובעת קיבלה האמור ולאחר שנישקה אותה, פנתה לדרכה. בחלוף זמן שינתה התובעת טעמיה והחלה לדרוש ממנה כספים. הנתבעת הסכימה לשלם לה את הסכום של 650₪ על-מנת שאת פעולת המחיקה תבצע במקום אחר.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את הצדדים ועיינתי במוצגים אותם הגישו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, בחלקה.

3. הנטל להוכיח את עילת התביעה קרי, את כל אותן עובדות שעל פי הדין המהותי יש בהתקיימותן כדי לזכות את התובע בסעד המבוקש על ידו, מונח לפתחו של התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" (ראו גם ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ (15.4.07), בפסקה 23). במשפט האזרחי נקבע כי נטל זה הינו על פי "הטיית מאזן ההסתברויות" - "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות..." (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598 (1986)).

4. במקרה דנן, התובעת הציגה תמונה של גבותיה לפני האיפור הקבוע (ת/2) ולאחריו (ת/4). התובעת טוענת כי ברשלנותה הצמידה הנתבעת את גבותיה זו לזו יתר על המידה. אני, לעצמי, לא ראיתי הבדל גדול, אם בכלל, בין שני המצבים, לפני ואחרי האיפור. ויודגש כי הצלקת שיש לתובעת ליד גבתה הימנית איננה צלקת הנובעת מעבודתה של הנתבעת, אלא צלקת ישנה נושנה.

5. זאת ועוד; נזקיה הנטענים של התובעת נטענו בעלמא וללא כל ביסוס. יצוין כי עבור מחיקת האיפור הקבוע דרשה 'רונית רפאל' אך סכום של 1,000 ₪ בעוד יתר הסכום שבהצעת מחיר הוא על פעולה אחרת של הדגשת גבות.

6. עם זאת; מאחר שהנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי הסכימה לשלם לתובעת סכום של 650 ₪ על מנת שאת פעולת מחיקת האיפור תעשה במקום אחר, כך יהא. אך אין לחייבה בכל סכום נוסף.

7. סוף דבר;

דין התביעה להתקבל בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 650 ₪ בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ג, 28 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: