יוסף נהרי - חסוי נ' יצחק זילבר חדד

החלטה

1.בפני בקשת המבקש, הוא הנתבע, לתיקון כתב הגנתו בדרך של הוספת טענת הגנה לפיה במועד הגשת התביעה, למשיב, הוא התובע, לא היתה כל זכות בנכס נשוא התובענה, שכן נכס זה הומחה לבנו עוד קודם לכן. המבקש טוען כי עובדה זו לא היתה ידועה לו במועד הגשת כתב הגנתו, והתבררה לו רק עם הגשת בקשה מטעם בנו של התובע להצטרף כצד להליך, ומשכך יש לאפשר לו כעת לתקן את כתב הגנתו.

2.המשיב מאידך מעלה כמה נימוקים לדחיית הבקשה, ביניהם העדר תצהיר לתמיכה בבקשה עצמה, שיהוי בהגשת הבקשה, מניעות בגין העלאת טענה סותרת במסגרת בקשת בנו של המשיב להצטרף כתובע נוסף לפיה לאחרון אין כל זכות בנכס ומעשה בית דין בגין החלטה בבקשת המבקש לסילוק על הסף מן הטעם עליו מבסס את הבקשה לתיקון כתב הגנה.

3.למבקש ניתנה זכות תשובה על תגובת המשיב, אך זה בחר שלא לעשות בה שימוש.

4.ראשית אציין כי המשיב נתפס לכדי טעות, שכן המבקש צירף תצהיר לאימות טענותיו בבקשה לתיקון כתב הגנתו (ראה עמודים 10-11 לבקשה).

5.בנוסף, טוען המשיב כי על המבקש היה להגיש את בקשתו זו במועד שלכאורה נודע לו על המחאת הזכויות, דהיינו במקביל להגשת בקשתו הקודמת לסילוק על הסף מאותו טעם, אלא שהמבקש השתהה בהגשת בקשתו זו. מאחר ותיק זה עדיין מצוי בשלביו המקדמיים וטרם נקבע הליך הוכחות, דומה כי אין ממש בטענת המשיב, ובוודאי שאין לדחות בקשת תיקון כתב טענות מטעם זה.

6.עוד טוען המשיב כי במסגרת תגובת המבקש לבקשת בנו של המשיב להצטרף כתובע נוסף להליך, טען הראשון כי לאחרון אין כל זכות בנכס, הוא מנוע כעת מלטעון טענה עובדתית סותרת. אלא שהמבקש טוען כי במסגרת הליך זה התברר לו לראשונה כי קיימת המחאת זכויות בנכס, ועל כן אין מקום לדחות את בקשתו זו על סמך טענה שטען בהליך קודם ולא מגלמת את מלוא המידע שמצוי בידו כיום.

7.עוד טוען המשיב כי מאחר ובקשת המבקש לסילוק על הסף, המבוססת על הטענה לפיה למשיב אין כל זכות בנכס בשל המחאת הזכויות בו לבנו- נדחתה, הרי שיש בכך מעשה בית דין לעניין טענה זו. גם פה נדמה כי המשיב נתפס לכדי טעות, שכן בקשת הסילוק על הסף נדחתה בנימוק שיש לאפשר בירור עובדתי מעמיק של טענות הצדדים בעניין, להבדיל מדחייה בשל הכרעה לגופו של עניין הדוחה את טענת המבקש עליה מבוססת בקשה זו.

8.ולבסוף, טוען המשיב טענות עובדתיות בקשר למעורבותו של המבקש בעריכת הסכם המחאת הזכויות בין המשיב לבנו, ובנתון לכך טוען כי המשיב ידע אודות המחאת הזכויות ומנוע מלטעון אחרת כעת. ברי כי אלו הן טענות לגופו של עניין, שאם יוכחו כדבעי, יש בכוחן כדי להפריך את טענות ההגנה של המבקש, אולם אין מקומן בהליך ביניים זה שכל מטרתו לקבוע האם יש מקום לאפשר למבקש לתקן את הגנתו.

9.בהקשר זה נקבע בפסיקה כי בית המשפט ייעתר ברוחב לב לבקשה לתיקון כתב טענות מקום שיש בתיקון כדי לאפשר הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, והדבר גם עולה מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (השווה: עעמ 5674/04 עיריית תל אביב יפו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, תק-על 2008(2), 2824). באיזון האינטרסים שבין הצדדים, דומה כי הכף מכריעה לטובת המבקש, המבקש להוסיף טענה עובדתית לכתב הגנתו שאם תוכח, יש בה כדי לסייע לבית המשפט להכריע באופן יעיל יותר בסכסוך שבין הצדדים. מאחר ואין בקבלת בקשה זו כדי לקבוע מסמרות בדבר נכונות טענת ההגנה, וממילא המבקש יצטרך להתכבד ולהוכיח טענתו, ומשלא השתכנעתי כי יש במתן התיקון כדי לגרום למשיב נזק כלשהו שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות, הינני מעדיף את זכות המבקש למיצוי הליכי משפט.

10.אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומתיר למבקש לתקן את הגנתו בדרך המפורטת בסעיף ב' לבקשתו, בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בגין התיקון בסך 1500₪. המבקש יגיש כתב הגנה מתוקן תוך 10 ימים, ולמשיב קמה זכות להגיש כתב תשובה לכתב הגנה זה תוך 15 יום מקבלת כתב ההגנה המתוקן.

11.נקבע לקדם משפט נוסף ליום 21.11.10, בשעה 09:00

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"א, 20 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: