יוסף נ' בן סימון ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובע בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.9.08 ברחוב גושן בקרית מוצקין.

התובע טען בתביעתו כי בעת שהחנה את רכבו בחניה מוסדרת, ופתח את דלת הרכב כדי לצאת ממנו, הגיח רכב הנהוג ע"י הנתבע 1 שנסע "במהירות מסחררת" ופגע ברכבו בדלת הקדמית שמאלית.

הנתבע 1 טען בכתב ההגנה, שהוגש מטעמו ומטעם הנתבעת 2 שהינה מבטחתו בביטוח צד ג', כי נכנס עם רכבו לחניה "במהירות אפסית" ובעת שכמעט והשלים את החניה שמע חבטה בחלק הימני אחורי ברכבו שנגרמה מפתיחה פתאומית של דלת הנהג ברכב התובע.

שמעתי את ראיות הצדדים ביום 23.2.2010.

התובע זימן לעדות עד מטעמו, איציק איטה, שישב לימינו ברכב. עד זה שעשה עלי רושם אמין מאוד לא יכול היה לאשר את טענת התובע כי הנתבע 1 נכנס לחניה במהירות גבוהה בציינו: "אני לא ראיתי את מהירות הנסיעה של הנתבע. לא המהירות קובעת את התאונה. אני נהג משנת 78. כשאני פותח דלת אני מסתכל החוצה. גם זה שנוסע ונכנס לחניה גם צריך לנקוט משנה זהירות."

משנתו של עד זה משקפת בתמצית גם את מסקנתי שלי כי שני הצדדים אחראים לתאונה, התובע שפתח את הדלת בחוסר זהירות, מבלי להבחין ברכב שחונה לצידו, וגם הנתבע 1 אשר צריך היה לנקוט במשנה זהירות כאשר הוא נכנס לחניה הסמוכה, לבדוק האם הנהג ברכב הסמוך עדיין נמצא ברכב, ולצפות גם את האפשרות שנהג הרכב החונה לצדו יפתח את הדלת כדי לצאת מן החניה.

בשים לב לכך, שהעד מטעם התובע לא אישר את גרסת התובע כי הנתבע 1 נסע במהירות גבוהה, ובהתחשב במיקום של הפגיעה ברכב הנתבע 1 (דלת האחורית) מה שמאושש את טענתו של הנתבע 1 כי כמעט והשלים את החניה סבורני כי חלוקת אחריות של 50% (לתובע) ו- 50% לנתבע 1 תהלום את נסיבות הענין.

הנזקים:

בתביעתו המקורית תבע התובע דמי השתתפות עצמית בסך של 1,042 ₪ ו- 1,000 ₪ בגין "טרחה ועוגמת נפש".

לאחר ישיבת ההוכחות בתיק בקש התובע לתקן את תביעתו על מנת להוסיף לסכום התביעה את ירידת הערך לרכבו בגינה לא פוצה ע"י חברת הביטוח שלו בסך של 1,659 ₪. התרתי לתובע לתקן את תביעתו והוריתי לנתבעים להגיש תגובתם לטענותיו החדשות של הנתבע אך הנתבעים לא הגישו תגובה כלשהי למרות חלוף המועד שנקבע לכך.

לפיכך, הנזק המוכח של התובע הינו 1,042 ₪ בגין השתתפות עצמית ועוד 1,659 ₪ בגין ירידת ערך ובסה"כ 2,701 ₪. כענין שבמדיניות איני נוהגת לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני, הנתון לשקול דעתו של בית המשפט, בתיקים מסוג זה, ובתיק זה לא מצאתי נסיבות מיוחדות שמצדיקות חריגה ממנהגי זה. .

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע 50% מנזקיו הכוללים בסך של 2,701 ₪ היינו 1,350.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה המתוקנת ועד היום כן הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

התשלום נשוא פסק הדין ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג ניסן תש"ע, 07 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: