ת"א
בית משפט השלום הרצליה
|
3118-10-11
18/07/2012
|
בפני השופט:
סיגל רסלר-זכאי
|
- נגד - |
התובע:
סעיד יוסף
|
הנתבע:
1. אליהו אוהד 2. מנהל מקרקעי ישראל ירושלים 3. דניאל שפירא 4. מנורה חברה לביטוח בע"מ
|
|
החלטה
לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הצדדים לאחר שהתובע (להלן: "המבקש") לא התייחס להחלטה לפיה נדרש להשיב לטענת הנתבעת כי הוא מתגורר בתחום הרשות הפלסטינאית, בתגובה לבקשת נתבע 1 לחייבו בהפקדת ערובה להוצאותיו (להלן: "הבקשה").
רקע הדברים:
עסקינן בתביעה לפיצוי בגין תאונת עבודה, אשר בהתאם לנטען התרחשה ביום 23 ביוני 2005. התביעה הוגשה ביום 23 אוקטובר 2010.
ביום 26 דצמבר 2011, עתר נתבע 1 בבקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להוצאותיו. תגובה הוגשה על ידי בא כח התובע ביום 1 פברואר 2011. התובע נדרש על ידי להתייחס לטענות הנתבע 1 למקום מגוריו, לאחר אורכה, נקבע כי בהעדר הודעה תישקל מחיקת כתבי התביעה מחוסר מעש.
ממחשב בית המשפט עלה כי כל ההחלטות שוגרו לב"כ התובע. בנסיבות אלו, ניתנה שהות לנתבעים לטעון להוצאותיהם. בהעדר כל התייחסות מצד ב"כ התובע נמחקה התביעה מחוסר מעש ביום 29 מאי 2012. עוד, נקבע כי התובע ישלם הוצאות הנתבע 1 בסך של 13,231 ₪ תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין. (הנתבעים הנוספים לא התייחסו להחלטה הדורשת מהם פירוט הוצאותיהם).
לטענת ב"כ התובע הודעה בדבר מחיקה מחוסר מעש התקבלה במשרדו באמצעות הודעה מב"כ נתבע 1 ביום 30 מאי 2012. לטענתו סבר כי ההחלטה של בית המשפט למחוק את התיק מחוסר מעש נובעת מתוך טעות וללא סמכות או מחוסר תשומת לב מצד בית המשפט מכיוון שפרטי מגורי התובע, מצויינים בכתב התביעה, הינו, כפר יאטה בנפת חברון.
ב"כ הנתבעת 4 וצד ג' 3 הודיע כי אינו מתנגד לביטול פסק הדין המוחק את התביעה מחוסר מעש. ב"כ צד ג' 4 השאיר לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה בדבר ביטול פסק הדין והוסיף כי אם וככל שבית המשפט יחליט להשאיר את פסק הדין על כנו, הוא מבקש לפסוק לטובתו סך של 15,000 ₪ בגין הוצאות עד למועד זה. ב"כ נתבעת 2 ביקשה הבהרה לעניין ההוצאות וטענה כי הוצאותיה עד כה עומדות על סך של 10,000 ₪ בגין איסוף חומר והכנת כתב הגנה.
ב"כ נתבע 1 טען כי התובע התעלם מהחלטות בית משפט ולא הגיש תצהיר או כל הודעה המתייחסת למקום מגוריו והאם הינו מתגורר בתחומי הרשות. כמו כן, בהתאם לבקשה לביטול פסק הדין עולה כי התובע אכן מתגורר בכפר יאטה בנפת חברון ועל כן לטענת נתבע 1 אין עוד מחלוקת כי הוא מתגורר בתחומי הרשות הפלסטינית. לגופה של הבקשה ב"כ נתבע 1 השאיר לשיקול דעת בית משפט הבקשה לביטול פס"ד וחזר על הבקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה כתנאי להמשך ניהול ההליכים.
דיון:
בקשה לביטול פסה"ד
התובע לא פעל בהתאם להחלטות בית המשפט מיום 18 פברואר 2012, מיום 11 מרץ 2012, מיום 19 מרץ 2012 ומיום 7 מאי 2012 המבקשת להבהיר את מקום מגוריו של התובע והאם הוא מתגורר בתחומי הרשות. לפיכך, נמחקה התביעה מחוסר מעש.
עולה מהבקשה לביטול פסק הדין כי ב"כ התובע החליט להתעלם מהחלטות בית משפט הדורשות הבהרה למקום מגוריו מתוך הנחה כי בית המשפט שגה, פעל ללא סמכות או מחוסר תשומת לב, וטען בבקשה לביטול פסה"ד כי היה על ביהמ"ש לפנות לכתב התביעה לצורך קבלת מידע על מקום מגוריו של התובע.
הבהרה נדרשה נוכח מחלוקת בשאלת מגוריו של התובע בשטחי A, B או C של הרשות, וראה לעניין זה תגובתו של ב"כ התובע בעצמו בתשובה לבקשה להפקדת ערובה (סעיף 1 ז לתגובה).
לאחר עיון בטענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין תוך חיוב ב"כ התובע בהוצאות הבקשה וכן לקבל את הבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים.
התנהלות ב"כ התובע, אשר התעלם באופן מופגן מהחלטות ביהמ"ש הינה בלתי ראויה ומביעה זלזול והתעלמות בוטה מהודעות חוזרות ששוגרו אליו. נוכח טענתו למחלוקת למיקומו של כפר יאטה כאמור לעיל, סברתי כי דרושה הבהרה מצידו תוך מתן אפשרות לתובע להזים את הנטען על ידי הנתבע. ברם, החלטתי כי בנסיבות שפורטו אין בכל אלו כדי להצדיק פגיעה במרשו ונעילת דלתות ביהמ"ש מפניו שעה שהודיע כי הוא עומד על ניהול ההליך שנמחק מחוסר מעש כאמור. בנסיבות אלו ב"כ התובע יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ₪ בגין התנהלותו זו, אשר חייבה החלטות חוזרות מטעם ביהמ"ש.
לבקשה להפקדת ערובה
בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי:-
"(א)בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."
ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת פ"ד מד(1), 647, נקבע כי:-