יונס נ' יונס ואח'

החלטה

התובע הגיש כנגד הנתבעים, שוכרי מקרקעין ממנו, תביעה כספית בת 21,779.00₪, המעוגנת בהסכמי שכירות מיום 5/10/2003 ו-10/08/2004 (נספח א').

בגין התקופה שבין 1/5/2007 עד 30/04/2010 הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה לבימ"ש שלום זה, וביום 8/7/2009 ניתן פס"ד (נספח ג' של כתב התביעה).

בדומה, בגין התקופה שבין 1/5/2010 עד 30/04/2011 הגיש התובע תביעה בבימ"ש זה, כנגד הנתבעת וזכה בה, כעולה מנספחים ד' וה' של כתב התביעה.

עוד מציין כתב התביעה, כי הנתבעים לא מילאו אחר התחייבותם החוזית (סעיף 11 לחוזה השכירות) לדווח לרשויות מע"מ ולשלם המע"מ בגין דמי השכירות ואף רכיב זה נתבע.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן הנסמכת בתצהירו של הנתבע המצהיר, כי הוא בקיא בעובדות התיק, כי אכן חתמה בת זוגתו על הסכם שכירות לו היה עד לחתימתה (הסכם מיום 10/08/2004).

כחודש לאחר מכן, החלה בת זוגתו (הנתבעת 1) בעבודות פיתוח וכשראתה שהיא לא יכולה להשתמש בשטח לצורך גן אירועים, הודיעה למשכיר על ביטול דמי השכירות, בע"פ ובכתב.

באשר לפסקי הדין הנזכרים בכתב התביעה מצהיר המבקש, כי הוא הופתע בינואר 2011 נוכח דרישת תשלום המבוססת על פסקי הדין שהופנתה אליו ע"י התובע וכי היא שולמה.

עוד עוסקת הבקשה בעניינים שונים כגון: אי תרגום הסכם השכירות למבקש ולאשתו וקובע בהצהרה שאיננה עובדה כלל בסעיף 8 :"...לא יעלה על הדעת שבת זוגי תסכים לשלם דמי שכירות...".

ביום 8/9/2013 עמד הנתבע 2 לחקירה נגדית וכשנשאל, האם ידוע לו כי על אותה חלקה בה מצוי ביתו והשטח ששכר מהתובע, לא ניתן לקבל היתרי בנייה ענה, כי התובע אמר לי שהחלקות מיועדות לגני אירועים אך לא למגורים. עוד אישר, כי גיסיו הקימו שני בתים על אותה חלקה ובשנת 80, הרסו את הבתים.

עוד אישר העד, כי לאחר שהשטח נשכר מן התובע פנו הוא ואשתו למהנדסים על מנת שיגישו תוכניות לוועדה המחוזית בחיפה, ואכן הוגשו תוכניות וגם היו דיונים במשך כחודש וחצי שהסתיימו בהחלטה, לפיה, אין הוועדה מאשרת הקמת גן אירועים.

העד אישר, כי לאחר ששכר את השטח מן התובע (באמצעות הנתבעת) ביצע עבודות בנייה כגון: ריצפת בטון על שטח של 1 דונם, חשמל, מים, נטיעת עצים (אותם עקר לפני כחודש, חודש וחצי מיום הדיון).

עוד העיד, כי עובר לחתימת הסכם השכירות לא היה מיוצג ע"י אף עו"ד ולבקשת התובע שילם לעו"ד זידאן סך 10,000 ₪ לבקשת התובע.

עו"ד הקריא לו את התוכן, את השכירות.

העד אישר, כי הוא קורא בשפה העברית וכי הוא מודע לכך, כי עפ"י סעיף 20 להסכם עו"ד זידאן ייצג את שני הצדדים.

בהמשך העיד העד, כי שילם 77,000 ₪ לאחר שניתנו נגד אשתו פסקי-דין, אולם, לא ביקש קבלה באשר אלו שקיבלו כסף ממנו הם קרובי משפחה.

סיכומי המבקשים מיום 7/10/2013 מציינים, כי אכן הנתבעת חתמה על הסכם שכירות באוגוסט 2004, לאחר שהחלה בעבודות פיתוח להכשרת השטח, להקמת גן אירועים, פרסו הרשויות את כל מה שנעשה וכשראתה, כי אינה יכולה להשתמש בשטח מאותה תכלית, הודיעה באמצעות הנתבע 2 למשכיר על ביטול החוזה בע"פ ובכתב.

באשר לפסקי הדין שניתנו מציינת הנתבעת, כי לא ידעה עליהם ומכל מקום, הם חלוטים ואף שילמו בשלהי 2011 לתובע את מה שנפסק כנגדה.

בסה"כ, שולמו על חשבון אותם פסקי דין 77,000 ש"ח, כך ביקש התובע עפ"י האמור בסיכומים.

הסיכומים שבים וטוענים, כי הסכם השכירות לא תורגם למבקשים ומכל מקום, אין זה סביר, כי הנתבעים ימשיכו וישלמו דמי שכירות עבור שטח שאינם יכולים לעשות בו דבר בכלל, ולאחר שההסכם בוטל, בפרט.