יונה נ' יורקביץ

החלטה

בפני בקשה לבטל את החלטתי מיום 2.1.11, במסגרתה הוריתי על דחיית ההתנגדות, לאחר שלא הופקד בקופת ביהמ"ש הסכום שנקבע בהחלטת כב' השופטת פיינסוד-כהן מיום 13.10.10.

לטענת המבקש, לא ידע כלל על החלטתי הנ"ל, ורק כאשר התכוון להגיש, ביום 10.2.11, בקשה להארכת מועד לביצוע ההפקדה, נודע לו כי התנגדותו כבר נדחתה, על פי ההחלטה הנ"ל. המבקש מוסיף וטוען, כי מצבו הבריאותי ואשפוזו (בין הימים 21.1.11-25.1.11) הביאו לכך שלא בוצעה ההפקדה. כן טוען המבקש, כי הוגשה נגדו על ידי המשיב תביעה נוספת, בסכום של למעלה ממיליון ₪, ולאור קיומו של הליך אחר תלוי ועומד, ראוי לאפשר לו להעלות טענותיו במסגרת ההליך הנוכחי, בכך שתבוטל ההחלטה הדוחה את ההתנגדות, ויופקד הסכום הנדרש בקופת ביהמ"ש.

המשיב מתנגד לביטול ההחלטה. כעולה מתגובת המשיב, עוד ביום 1.12.10 (הוא המועד האחרון להפקדת סך 25,000 ₪ על פי החלטת כב' השופטת פיינסוד-כהן, לצורך קבלת ההתנגדות), הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה. לבקשה לא צורפה בקשה להארכת מועד. לאחר שצורפה בקשה להארכת מועד, דחה אותה ביהמ"ש, ביום 18.1.11.

לטענת המשיב, התנהלות המבקש לכל אורך הדרך, בהגשת בקשותיו באיחור, ואי קיום החלטות ביהמ"ש, מצדיקה דחיית הבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להדחות.

אכן, כטענת המשיב, ההחלטה מיום 2.1.11 היא החלטה טכנית בעיקרה. במסגרת החלטה זו הוריתי על דחיית ההתנגדות, לאחר שהמבקש לא מילא אחר התנאי שנקבע בהחלטת כב' השופטת פיינסוד-כהן מיום 13.10.11. אין ספק, כי החלטה זו הומצאה למבקש, והוא היה מודע לתוכנה, ולמעשה ביום האחרון שנועד לביצוע ההפקדה שנקבעה במסגרתה, החליט המבקש להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי, מבלי לבקש הארכת מועד להגשת הבקשה, מבלי להפקיד את הסכום שנקבע בקופת ביהמ"ש, ומבלי לבקש להאריך את המועד לביצוע ההפקדה.

טענות המבקש בדבר מצבו הבריאותי אינן נוגעות למועדים הרלבנטיים לצורך ביצוע ההפקדה, ואין בהן כדי להצדיק את ביטול ההחלטה, שניתנה מספר שבועות לפני אישפוזו של המבקש בביה"ח, ושהורתה על דחיית ההתנגדות, בחלוף כחודש ימים מהמועד האחרון לביצוע ההפקדה.

אף הטענה בדבר הליך משפטי נוסף אינה מצדיקה ביטול ההחלטה. מדובר בתביעה רחבת היקף, החורגת מתחום התביעה השטרית נשוא החלטה זו. ככל שקיימת חפיפה בין סכומה של התביעה השטרית לבין חלקה של התביעה האחרת, יוכל המבקש להעלות טענתו, כי כבר ניתן פסק דין על פי העילה השטרית, במסגרת ההליך התלוי ועומד.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה, ומותירה את החלטתי מיום 2.1.11 בעינה.

לפנים משורת הדין, ולאור חיובו של המבקש בהוצאות לאחר דחיית בקשת רשות הערעור, אין צו להוצאות נוספות.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"א, 03 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: