יונה ואח' נ' מונרמן ואח'

פסק דין

רקע

1.עניינה של התובענה בתביעות כספיות הדדיות בין צדדים אשר התגוררו באותו בניין מגורים בחיפה. בקליפת אגוז, תובע כל צד את רעהו בגין נזקים שהוסבו לרכבו במהלך וויכוח שפרץ בין הצדדים ביום 15.3.10 לאחר שהתובע החנה את האופנוע (למעשה קטנוע) שבבעלותו בחנייה פרטית השייכת לנתבע.

2.מחד גיסא, ניצבת תביעת התובע על סך 12,958 ש"ח לפיה הנתבע בעט באופנוע השייך לתובע, הפיל את האופנוע אל הקרקע תוך שהוא מסב לו נזקים, קילל את התובע והכה אותו מכת אגרוף בבטנו. מאידך גיסא, הגיש הנתבע תביעה שכנגד על סך 40,000 ₪ בגין הנזקים שהסב התובע לרכבו של הנתבע כשבעט ברכב. בתביעה שכנגד תבע הנתבע אף את נזקיו בגין עוולת לשון הרע, עוולת מטרד ליחיד, עוולת התקיפה והפרת חובות חקוקות.

3.ביום 31.10.11, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים למתן פסק דין על סמך ראיות שהגישו הצדדים וסיכומים שהוצגו בעל פה בישיבת בית המשפט מיום 14.12.11.

גדר המחלוקת

4.באשר לתביעה העיקרית ישנה מחלוקת עובדתית בשאלה האם הנתבע גרם לאופנוע נזק היות שבעט בו והפיל אותו לרצפה; או שמא, האופנוע נפל אל הקרקע משום שאחיזת הנתבע בכידון האופנוע נשמטה כשנרתע לאחור למראה התובע שרץ לעברו בעודו מניף את הקסדה ומאיים לפגוע בנתבע.

5.באשר לתביעה שכנגד חלוקים הצדדים בשאלת היקף הנזק שנגרם לרכבו של הנתבע ובשאלה האם הוכחו עילות התביעה שכנגד.

גרסת התובע והראיות מטעמו

6.בחקירתו במשטרה (נספח י"ז לתצהיר הנתבע) מסר התובע כי הנתבע מסוכסך עם אמו (של התובע) ומבקש לבוא עמו חשבון. לטענת התובע, כששב לחניה "מרטין אמר לי מה אתה חונה לי בחנייה ואז הוא ישר עבר לקטנוע שלי ונתן לו בעיטה והפיל אותו" (שם, עמ' 1, ש' 7 ואילך). התובע מסר בחקירתו כי נסוג על מנת לצלם את האופנוע, ובמקביל התקשר לאמו שתזמין משטרה. לדברי התובע אמו ואדם בשם זאב הצטרפו אליו זמן מה לאחר מכן, או אז נעמד הנתבע צמוד לתובע ואמר לו "תרביץ לי, מה אתה חונה לי בחניה". לדברי התובע:

"אמא שלי וזאב נעמדו בינינו ואז מרטין ניסה לדחוף אותי ונתן לי בוקס בבטן ובאותו רגע, אמא שלי הזיזה אותי קצת הצידה ואז היא התקשרה למשטרה ואז אנחנו חזרנו לעמוד ליד הרכב של מרטין וליד הקטנוע השוכב ואז מרטין המשיך לקלל אותי ולדבר אלי בצורה לא יפה. הוא המשיך להגיד לי: "בוא תרביץ לי ובשלב זה, אני נתתי לו לרכב 2 בעיטות בצד ימין, אחת בדלת האחורית ואחת קצת מאחורי הדלת. לאחר מכן האמא שלי אמרה לי שעשיתי טעות ואז אני אמא שלי וזאב הלכנו הצידה" (שם, עמ' 2 ש' 17-23).

7.בתצהירו הצהיר התובע כי ביום האירוע החנה את האופנוע בחניית הנתבע למשך רגעים ספורים בלבד על מנת לפרוק בבית הוריו מצרכים שקנה. לדבריו, כשחזר לחנייה מצא את הנתבע עומד בסמיכות לאופנוע כשהוא משוחח בטלפון. התובע טען כי התנצל מיד בפני הנתבע וביקש לצאת לדרכו משום שמיהר לחתונת חברים. לטענתו, הנתבע קרא לעברו "קריאות בנוסח של 'מה אתה חונה בחנייה שלי', 'אני אראה לך מה זה סליחה', ו- 'על טעויות משלמים'". עוד הוסיף התובע כי הנתבע "הוא זה שהתנפל עליי והוא זה שבעט באופנוע שלי... דבר שגרם לאופנוע ליפול ולהיחבט בעוצמה ברצפת האספלט". לדברי התובע, ניסה ללא הצלחה לצלם את מעשה התובע בטלפון הסלולארי, אך לכל הפחות ניתן לראות מן התיעוד כי השעה הייתה 18:19. בשעה 18:20, על פי פלט שיחות הטלפון של התובע, התקשר התובע לאמו ובמקביל ירד לחנייה אדם בשם זאב ששהה בבית הוריו של התובע אותה עת. לדברי התובע, בנקודה זו התפתח עימות מילולי בינו לבין הנתבע כאשר התובע מדגיש כי "לא נגעתי בנתבע ולא תקפתי אותו אלא הוא זה 'שהכניס' לי אגרוף בשלב מאוחר יותר". התובע טען כי לאחר שהרים את האופנוע בעזרתו של זאב נחרד לגלות את היקף הנזק שנגרם לאופנוע החדש אשר נרכש אך שבועות ספורים קודם לכן. לדברי התובע, בשלב כלשהו גם אמו הגיעה למקום. התובע הודה בתצהירו כי בעט פעמיים ברכבו של הנתבע, אך סייג את דבריו והוסיף כי פעל מכעס וכתגובה למעשה הנתבע והנזקים שגרם לאופנוע. בהתייחס לתביעה שכנגד הצהיר התובע כי הנתבע זוקף לחובת התובע נזקים שאינם קשורים לאירוע אלא נובעים ממצבו הירוד של רכב הנתבע. עוד טען התובע כי אשת הנתבע התקשרה לאם התובע בזמן שהתובע כבר היה בדרכו חזרה לחניה ובכך יש להפריך את טענת הנתבע כי המתין 10-15 דקות עד לשובו של התובע. התובע הוסיף כי אשתו ובתו של הנתבע הגיעו למקום אחרי שהנתבע הפיל את האופנוע של התובע ורק לאחר שזאב ואמו של התובע הגיעו למקום. התובע הכחיש כי תקף את הנתבע והפנה להודעת הנתבע במשטרה (נספח ט"ו לכתב התביעה שכנגד) בה אמר הנתבע כי "הוא לא פגע בי... הוא לא יכול להרביץ אותי". התובע דחה את כל טענות הנתבע וטען לעניין עוולת לשון הרע כי הנתבע עצמו חטא בלשון הרע באופן בו תיאר את משפחת התובע בכתבי טענותיו כמו גם בהתייחסותו לתלונות שהוגשו לכאורה נגד התובע ולרישומים משטרתיים ופליליים של התובע אשר אינם רלוונטיים לתביעה דנן. כן דחה התובע את טענת הנתבע לעניין מטרד מרעיש וטען שלו היה בוקע רעש בלתי סביר מן הגינה, בוודאי היה נשמע בדירת הוריו המתגוררים מתחת לדירת הנתבע. התובע התייחס למקרה בודד ויחיד בו פירק את האופנוע שלו לצורך התקנת מכשיר אזעקה, וזאת מבלי שנחסמה הכניסה לבניין המשותף ובמבלי שנפגעה אפשרות השימוש וההנאה מהגינה המשותפת.

8.התובע צירף למסמכיו את הודעתו במשטרה של מור זיו זרהן (להלן: זרהן), חברו של התובע, מיום 16.3.10- לפיה, בזמן האירוע ישב זרהן באוטובוס שנעצר בפקק תנועה ברחוב פרוייד וראה את התובע:

"עם קסדה ביד יורד מביתו... והוא התקדם לכיוון האופנוע שלו ומישהו יצא מהאוטו ועמד ליד האופנוע שלו ואז זה שיצא מהאוטו בעט לרועי באופנוע שלו ורועי הלך אחורה והוציא את הטלפון מהכיס ואז האוטובוס התחיל לנסוע ובשלב הזה כבר לא ראיתי מה קרה בהמשך".

9.אמו של התובע, שרה יונה, הצהירה כי התובע כבר היה בדרכו לחניה כשאשת הנתבע התקשרה אליה לבקש שהתובע יפנה את האופנוע שלו מן החנייה. דקות ספורות לאחר מכן התקשר אליה התובע וביקש שתזמין משטרה. לדבריה, כשירדה לחנייה מצאה את התובע נסער, כאשר האופנוע שכוב על הרצפה ובמקום נוכחים גם הנתבע וזאב. על פי תצהירה, זאב והתובע הרימו את האופנוע ולאחר שהתובע התרשם מגודל הנזק הוא "ניסה לבעוט במכונית של מרטין ואני וזאב תפסנו אותו כדי לנסות למנוע זאת ממנו". לדברי האם, בזמן שאחזה בבנה בעזרת זאב הנתבע הכה מכת אגרוף בבטנו של התובע. אמו של התובע הצהירה כי רק בשלב כלשהו שלאחר מכן הצטרפו למקום אשתו ובתו של הנתבע ובשום שלב בתו של הנתבע לא פרצה בבכי. אמו של התובע שללה תקיפה מצד התובע ובאשר לעוולת המטרד ליחיד טענה שמדובר היה במקרה חד פעמי שארך שעתיים בלבד ובו פירק התובע את האופנוע מבלי שנפגמה אפשרות השימוש וההנאה מהגינה המשותפת.

10.אביו של התובע, שמריהו יונה, הצהיר כי ירד לחניה כשראה שהתובע ואמו משתהים, או אז ראה את בנו בוכה ושמע ממנו כי "ביקשתי ממנו סליחה והוא עשה לי את זה בכוונה". לדברי האב במקום נכחו התובע, הנתבע, אשתו ובתו של הנתבע, אמו של התובע וזאב. אבי התובע שלל את כל טענות הנתבע בדבר אלימות מצדו או מצד בנו התובע, כמו גם את טענות הנתבע לעניין מטרד מתמשך מצד התובע.

גרסת הנתבע והראיות מטעמו

11.בחקירתו במשטרה (נספח ט"ו לתצהיר הנתבע) שלל הנתבע כי נגע בתובע או שבעט באופנוע שלו. במילותיו: "אני לא נגעתי בו. הוא לא פגע בי. הוא קצת דחף אותי. (שם, בעמ' 1, ש' 2). ובהמשך:

"אז רועי מגיע ומתחיל לקלל אותי מה אתה עושה יא בן זונה וכל המילים האלה וכל מה שאפשר ואז רועי רצה לתת לי מכה עם הקסדה ושאני הולך אחורה כי הוא בא אלי ואז האופנוע של רועי נופל ואני רוצה להגיד לך שאני לא הפלתי בכוונה את האופנוע. אני הלכתי אחורה ובלי שום כוונה האופנוע שלו נפל ואז רועי מתחיל לקלל אותי ולהשתגע ולא היה לו מספיק כוח להרביץ אותי ואז הוא קפץ על המכונית שלי ומתחיל לתת לו מכות ואז הגיעו המשפחה שלו. הכל בגלל שהאופנוע שלו היה בחנייה שלי ולפני שבוע היה עוד פעם דבר כזה סכסוך" (שם, ש' 4 ואילך).

12.על פי תצהיר הנתבע, התובע "בחר בחנייה שלי, ולא בכדי אלא בהמשך להצקות שונות ונשנות כלפי". לדבריו דומם את מנוע רכבו, וביקש את אשתו להתקשר להורי התובע על מנת שיבוא לפנות את האופנוע. בחלוף המתנה שארכה 10-15 דקות יצא הנתבע את רכבו, הרים את רגלית התמיכה של האופנוע וביקש לגרור את האופנוע הצידה ולפנות את החנייה. הנתבע הוסיף כי הינו מיומן בתפעול אופנועים שכן עסק בתחום במשך שנים, וכל כוונתו הייתה לפנות את החנייה ללא כוונה לגרום נזק. לדבריו, עת שאחז בכידון האופנוע הופיע התובע ורץ לעברו כשהוא "צורח ומקלל אותי בבוטות וגסות רוח ומאיים עלי 'תעזוב את האופנוע' 'אני יהרוג אותך' 'יא מפלצת'". לטענתו, בנקודה זו, בעקבות המהומה שיצר התובע, הגיעו למקום אשתו ובתו בת ה-7. כן הגיעו אמו ואחותו של התובע וחברים נוספים מצידם. כמו כן, הצטרפה שכנה בשם לידיה שבהתה במתרחש אך ביקשה שלא להתערב וסירבה בהמשך למסור תצהיר. לדברי הנתבע, התובע החל מניף ידו לכיוון ראשו של הנתבע במטרה להפחיד אותו כי יכה בראשו באמצעות הקסדה שבידו. הנתבע טען כי התובע קרא לו בין היתר: "ארגנטינאי מסריח" ועלב בבתו ובאשתו. לדבריו בתו החלה לבכות ואשתו התחננה לתובע כי יחדל ממעשיו אולם התובע איבד עשתונותיו באופן שהביא את חבריו או בני משפחתו לאחוז בו כדי להגן על הנתבע. לדברי הנתבע כתוצאה מהנפת ידו ורגליו של התובע לעברו, נהדף הנתבע לאחור, אחיזתו באופנוע נשמטה והאופנוע נפל. מרגע זה התובע החל לבעוט ברכבו של הנתבע ללא הרף תוך כדי שאמו מקללת את הנתבע ומשפחתו. לטענת הנתבע התובע המשיך לגדף אותו עד בוא המשטרה למקום. הנתבע הצהיר כי אבי התובע הגיע למקום והצטרף למהומה תוך שהוא מאיים על נתבע שייזהר ממנו ומניף לעברו את הקביים שהחזיק על מנת להפחיד את הנתבע.