יומטוביאן נ' אולייניק

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת וכנגד נתבעים נוספים לתשלום סכומים שלטענתו על הנתבעים לשלם בהתאם להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים. על-פי הנטען בכתב התביעה, השכיר המשיב את הדירה ברח' תרשיש 514 בירושלים (להלן: "הדירה") למבקשת ולנתבעים נוספים לתקופה שמיום 11.7.10 ועד ליום 10.7.11. השוכרים לא שילמו את מלוא התשלומים החלים עליהם על-פי הסכם השכירות, ובנוסף פינו את הדירה באיחור.

עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשת ביום 17.6.12. ביום 13.1.13 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהיר התומך בבקשה טוענת המבקשת, כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לא נמסרה לידיה, וכי מתצהירו של המוסר עולה כי האזהרה נמסרה בירושלים, בעוד שהמבקשת מתגוררת בעיר לוד.

לגופה של התביעה, טוענת המבקשת כי התגוררה בדירה עד חודש אוקטובר 2010 ולאחר מכן עזבה את הדירה ועברה להתגורר בנתניה, תוך שהודיעה למשיב על עזיבתה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, האזהרה נמסרה למבקשת ביום 7.6.12 בכתובתה הרשומה במשרד הפנים. מיד עם קבלת התביעה, יצרה המבקשת קשר עם עו"ד שמואל פרלמוטר ואף ביקשה שישוחח עם העובדת הסוציאלית שלה. בהתאם נערכו התכתבויות בהן המבקשת לא הכחישה כי קיבלה את כתב התביעה, אלא רק ביקשה להגיע להסדר, תוך התחשבות בנסיבותיה האישיות.

לגופה של ההתנגדות, טוען המשיב כי טענת המבקשת לפיה לא התגוררה בדירה עד לסיום תקופת השכירות לא הוכחה ואף אינה רלבנטית, שכן בהתאם להסכם השכירות על המבקשת לשאת במלוא התשלומים עד תום תקופת השכירות גם אם תעזוב את הדירה שלא בהסכמת המשכיר. הנתבעת אף שילמה מספר תשלומים על חשבון דמי השכירות ואז לפתע הגישה את התנגדות.

ביקשתי את תשובת המבקשת לתגובת המשיב, אך היא בחרה שלא להשיב.

כאמור, המבקשת טוענת כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לא נמסרה לידיה ביום 17.6.12, שכן אינה מתגוררת בירושלים. יחד עם זאת, מהנספחים שצורפו לתגובת המשיבה, עולה בבירור כי ביום 19.6.12 פנתה העובדת הסוציאלית של המבקשת לב"כ המשיבה בבקשה להגיע עמו להסדר תשלומים. עובדה זו מעלה תמיהה, בלשון המעטה, באשר לטענת המבקשת כי לא ידעה על הגשת התביעה נגדה. המבקשת אף אינה מציינת באיזה מועד נודע לה על הגשת התביעה ולא העלתה טעם כלשהו לאיחור בהגשת ההתנגדות.

אשר לטענות המבקש בהתנגדות עצמה, הרי שהמבקשת לא הציגה טענת הגנה בפני התביעה. תקופת השכירות בהסכם נקבעה למשך 12 חודשים ואף נקבע בהסכם השכירות כי על השוכר לשאת בדמי השכירות גם אם יעזוב את המושכר מרצונו תוך תקופת השכירות. מכאן, שהעובדה השמבקשת עזבה את המושכר לפני תום תקופת השכירות אינה מהווה טענת הגנה בפני התביעה.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה ומורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ג, 7 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: