יום טוב נ' עיריית תל-אביב

החלטה

בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע את המבקש, לפי הודאתו, בעבירה של אי קיום צו הריסה שיפוטי של בנייה בלתי חוקית. זוהי ההרשעה החמישית ! לפי שהמבקש מזה שנים אינו מקיים את הצו. עונשי קנס מאסר מותנה ואף מאסר בפועל שנגזרו לו, לא הועילו כדי שיבצע את ההריסה.

לעת הזאת נידון המבקש לעונש של 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 80,000 ש"ח (לתשלום ב-10 שיעורים חודשיים שווים). כמו כן חויב בחתימה על הימנעות מעברה בסכום של 100,000 ש"ח. תחילת המאסר וכן תחילת תשלומי הקנס נקבעה ליום 2.2.14.

המבקש מבקש לעכב את ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור שהגיש. הבקשה תוקעת יתדותיה כנימוק עיקרי בטענה שמימוש צו ההריסה אינו אפשרי בשל נזק שההריסה צופנת לדירות אחרות. הא ראיה, כך טוען המבקש, שהעירייה אינה מוכנה ליטול על עצמה את מלאכת ביצוע הצו (תוך השתת ההוצאות על המבקש). לנימוק זה מוסיף המבקש טענה שמצבו הכלכלי דחוק.

המשיבה מתנגדת לעיכוב הביצוע. היא הדגישה את העובדה שהמבקש הוא "סרבן ביצוע" שענישה חוזרת ונשנית עד הנה לא הועילה להניעו לבצע את הצו וציינה את העובדה שהטענה לנזק הצפוי מן הביצוע נטענה בעלמא ללא פירוט וביסוס כראוי. בעבר נטענה הטענה ונדחתה בידי בית המשפט לעניינים מקומיים.

כשלעצמי אני סבור שנוכח הרשעות העבר וגזרי הדין שניתנו כנגד המבקש ונוכח חולשת הטיעון בדבר הנזקים הצפויים מן ההריסה, אין למבקש כמעט פתחון פה לטעון להקלה בעונש. סיכויי ההצלחה של הערעור מעטים.

על כן אני סבור שאין מקום לעכב את ביצוע תשלומי הקנס.

לכאורה הדין בעניין המאסר דומה. אלא שכיון שהדיון בערעור נקבע לראשית יוני 2014 עשוי עד אז המבקש לשאת את עיקר עונש המאסר (אם לא יעוכב הביצוע) ובכך להפוך את רכיב הערעור הזה למיותר. פסיקת בית המשפט העליון מורה שבמקרים שעיכוב הביצוע של עונש מאסר קצר יחסית אינה מסכנת את הבריות, מן הראוי לעכב את ביצועו של עונש כזה.

יתר על כן. ראוי לשים לב להערת בית משפט קמא בשולי גזר הדין. השופט הנכבד הציע שהעירייה תשקול לקבל על עצמה את ביצוע צו ההריסה ובכך יושם קץ למעגל השוטה של ענישה, סרבנות ביצוע, ענישה וחוזר חלילה. אם תבוא המשיבה לדיון בערעור עם נכונות לקבל על עצמה את מימון ההריסה (אפילו תוך חיוב המבקש בהפקדת ערובה כספית למימון ההריסה) עשוי הדבר לשמש נימוק להקלה ואולי אפילו הקלה משמעותית בעונש המאסר בפועל.

מן הטעמים האמורים, אני מקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע רכיב המאסר בפועל שבגזר הדין עד למתן פס"ד בערעור.

יתר רכיב גזר הדין יוותרו על כנם וביצועם לא מעוכב.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: