יוחננוף נ' משתלת וולך משה ואח'

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו בעצי פרי אשר לטענת התובע נרכשו על ידו אצל נתבעת 1 כ- 6 שנים

לפני שהוגשה תביעתו.

2.לטענת התובע, בשעתו הוא פגש במקום את בעלה של נתבעת 2 שהיא בעלת המשתלה,

וזה – לאחר ששמע ממנו פרטים אודות מקום השתילה המיועד (הר חשוף עם קרקע

גירית סלעית) – הציע לו 6 עצים במחיר של 150 ₪ לעץ (סה"כ 900 ₪).

3.את עילת התביעה הסביר התובע בכך שלטענתו זמן מה לאחר שתילת העצים הם החלו

למות. לגרסתו, כשנה לאחר הרכישה הוא פנה אל המשתלה, סיפר לבחור שמכר לו את

העצים אודות מצבם וזה הציע לו ש"יתן להם זמן והם יתאוששו" והבטיח שאם זה לא

יקרה, יפצה אותו. לטענת התובע, לאחר תקופה נוספת של המתנה ומשמצב העצים לא

השתפר, הוא יצר קשר עם נתבעת 2, באמצעות האינטרנט, וזו – כך לטענתו , התנערה מן

האחריות לנזק. את סכום התביעה בסך 10,000 ₪ התקשה התובע להסביר ולשאלתי בעניין

זה השיב: "אני בקשתי 10,000 ₪ כי אני לא יודע להעריך את הסכום של ההפסד של

שישה שתילים, זה אולי שרירותי".

4.לתמיכת טענותיו כלפי נתבעת 2, צרף התובע לכתב התביעה צילום של התכתבויותיו עמה.

במהלך הדיון שהתקיים בפני הסתבר כי מדובר בהתכתבויות מחודש אפריל 2012 בהן הוא

הציג עצמו בפניה כמי שכ- 5-6 שנים קודם לכן רכש במשתלה את העצים.

נתבעת 2 אשר תמהה על הזמן הרב שחלף מאז רכש את העצים ועד פנייתו אליה, הביעה

נכונות להקשיב לתובע ואף הציעה לתת לו עצים חדשים במקום חלק מאלה שמתו

(כשהתובע מציין שאחד מהם חי עד היום), אך התנתה זאת בכך שיתייעץ איתה, שכן