יוזם ואח' נ' הוט תקשורת

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינה בגין טענות התובעים באשר להתקשרות לקויה עם חברת הוט תקשורת והנזקים שנגרמו לתובעים בשל כך.

בכתב תביעתם טענו התובעים כי שידרגו את החבילה של האינטרנט שלהם לטריפל של הוט. כבר בחודש הראשון להצטרפותם ביקרו אצל התובעים טכנאים מידי יום. הטלויזיה האינטרנט וכן הטלפון, הפסיקו לפעול. התובעים שביקשו להתנתק מהוט, נענו כי הם מחוייבים בהתחייבות קבועה והתנתקות תעלה להם בקנס של אלפי שקלים. התובעים טענו כי במשך שנתיים נאלצו לבקר אותם בסה"כ 70 טכנאים.

לאחר דבר, הוט לא פיצתה את התובעים על התקופה בה לא קיבלו שירות ולכן המתינו התובעים שתקופת ההתחייבות תסתיים.

לאחר שתקופת ההתנתקות הסתיימה, התובעים התחברו לחברת בזק. בעקבות תלונה על איכות הממיר, הגיע טכנאי לביתם של התובעים, כשבוע לאחר ההתנתקות, על מנת להחליף את הממיר ולקחת את ציוד הטלפון. בחודש פברואר, כמעט שנה לאחר ההתנתקות, הגיע מכתב לביתם של התובעים, מעו"ד של הוט, אשר דרש תשלום של 460 ₪, ללא פירוט החוב. לאחר שהצליחו התובעים ליצור קשר עם עורך דינן של הנתבעות, הוסבר להם כי החוב נובע מאי החזרת ציוד טלפוניה. מעבר לכך, העו"ד לא ידע להסביר, את מהות החוב. עו"ד מר אייל שטרסר, הציע כי התובעים ישלמו 271 ₪ ויסגרו לו את התיק אחרת, איים העו"ד כי יפנה להוצאה לפועל.

התובעים דורשים פיצוי בסך של 20,000 ₪ על אובדן השעות המרובות בניסיון להשיג את השירות של הוט, חיוב על השיחות הללו, חיוב על שיחות לסלולארי של טכנאי הוט, אובדן עשרות השעות שבהן חיכה הבן לטכנאי הוט, שלעיתים אף לא הגיעו כלל ועיקר וכן פיצוי על עלבון ועוגמת הנפש שבהגשת התביעה.

בכתב ההגנה, ציינו הנתבעות כי התובעים התקשרו עימן במבצע טריפל פלטינום המקנה להם שירותי טלויזיה, תשתית אינטרנט וטלפון כנגד תשלום דמי מנוי מופחתים וזאת בכפוף להתחייבותם להמשיך ולצרוך שירותים אלו למשך תקופה של 24 חודשים.

הנתבעות אף ציינו, כי בעקבות התקלות עליהן הלין התובע, החליטה הנתבעת 2 כמחווה של רצון טוב, לזכות התובעים בדמי מנוי לחודשיים, בשירות הטלפון ותשתית האינטרנט. כך שבמהלך חודש יוני 2008, ביקרו במעונם של התובעים 2 טכנאים ובמהלך חודש יולי, ביקר טכנאי אחד. לגבי פניות נוספות שהועברו לנתבעות, ציינו הן בכתב הגנתן, כי בחלק מהמקרים, מקור התקלות בתקלות רשת אזוריות שאינן בשליטתן. מכל מקום בשנת 2009 , ביקרו אצל התובעים 7 טכנאים. הנתבעות ביקשו אף לציין, כי במהלך חודש מרץ 2009, פוצו התובעים בדמי מנוי של חודש אחד, בשירותי תשתית האינטרנט והטלפון.

הנתבעות בחרו לציין בכתב הגנתן, את ס' 9 להסכם המנוי שבינה לבין לקוחותיה, אשר קובע תחת הכותרת של הגבלת אחריות והגבלות על מתן השירות כי, אספקת השירות, איכות השירות ומהירות השירות, תלויה בגורמים שכם בגדר כח עליו ובגורמים נוספים שאינם בשליטת החברה. בהמשך עוד מכתב כי המנוי מוותר על כל זכות, טענה, דרישה או תביעה כנגד החברה או בעליה... מכל סיבה שהיא, בגין איכות השירות או בגין תקלה, בקשר עם כל אחת מהסיבות המפורטות ובלבד שהחברה עשתה מאמצים סבירים לשפר את איכות השירות.

בשל אלו, ביקשו הנתבעות לדחות את התביעה על הסף.

בביהמ"ש חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר לטענת הנתבעת חרף טענת התובעים כי שבעים טכנאים ביקרו אצלם בתקופה הרלבנטית, הרי שמדובר ב- 15 טכנאים בלבד.

כאשר לקוח רוכש מוצר כלשהו או שירות כלשהו, הרי שהוא מצפה לקבל את מלוא התמורה לעיסקה שביצע.

אכן, תקלות עלולות לקרות גם למשובח שבמוצרים ועל היצרן או ספק השירות להיערך בהתאם לתקנן ולהביא את המצב לקדמותו בהקדם האפשרי.

עם זאת, גם על התקלות להיות "סבירות" הן בהיקפן, הן במידתן והן בטיבן.

כאשר תקלות חוזרות ונשנות תוך תקופת זמן קצרה יחסית, הרי שיש בכך ללמד על טיבו, או נכון יותר, על קלקולו של המוצר או השירות.

אפילו אקבל את גרסתן של הנתבעות בלבד, בהתעלם לחלוטין מגירסת התובעים, הרי שמדובר בחמישה עשר טכנאים שנקראו לתקן תקלות בתקופה של שנתיים.

מדובר בכמות בלתי סבירה של תקלות שיש בה כדי להעיד על כך שהתובעים לא נהנו מן המוצר והשירות כפי שראוי היה.

קיבלתי את גירסת התובעים כי חדשים לבקרים נתגלו תקלות שונות שהצריכו הזעקתם של טכנאים, שיחות טלפון לצורך כך, המתנה לטכנאים, אובדן שעות בשל כך וחשוב מכך,אובדן זמן רב בו לא נהנו כלל ועיקר מן השירות אותו אמורים היו לקבל במסגרת העיסקה.

על כן, מצאתי לקבל את התביעה.

מאחר שהתובעים לא קיבלו סוף דבר תמורה לעיסקה שביצעו עם הנתבעות, הרי שהנתבעות ישלמו ביחד ולחוד לתובעים סכום של 4500 ₪. כן ישלמו הנתבעות לתובעים הוצאות בשל הטרחה והטרדה שנגרמה להם כמפורט לעיל בסך 2,500 ₪ ובסה"כ 7,000 ₪.