יואל נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' מרינה יואל (להלן: "התובעת"), בחודש אוגוסט 2011, במסגרתה ביקשה "לערער על הקביעה של 74% נכות" (להלן: "התביעה").

2.לתביעה צרפה התובעת את החלטת פקיד התביעות מחודש אוגוסט 2011, הדוחה בקשה שהגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), להעמידה בפני וועדה רפואית בעקבות החמרה במצבה הרפואי.

3.את הדיון בתביעת התובעת מבקשים אנו לפתוח בהצגת העובדות שהן המסגרת לדיון בתביעה; והן כדלקמן:

א.בחודש יולי 2011 קיבלה התובעת הודעה לפיה נקבעה לה דרגת אי כושר בשיעור של 74% לתקופה שמחודש אוגוסט 2011 ואילך. הקביעה האמורה נסמכת על נכות רפואית בשיעור של 67%.

ב.בעקבות ההודעה מיולי 2011, הגישה התובעת לנתבע בקשה לבדיקה מחדש, במסגרתה טענה להחמרה במצבה הרפואי, בשל היותה מתוכננת לניתוח נוסף בברך שמאל.

ג.הבקשה לבדיקה מחדש נדחתה בהחלטת פקיד תביעות מחודש אוגוסט 2011 - אשר בעקבותיה הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה.

ד.את ההחלטה מאוגוסט 2011 במסגרת נדחתה תביעת התובעת לבדקה מחדש, נימק פקיד התביעות כדלקמן:

"המסמכים הרפואיים שהמצאת (במסגרת התביעה לבדיקה מחדש, הוספה שלי-ט.מ.) הועברו לרופא המוסד אשר קבע כי אין בהם עדות לשינוי במצבך הרפואי מאז הבדיקה הקודמת".

4.יוצא מכאן כי התביעה שבפני בית הדין נוגעת להפעלת סמכותו של פקיד התביעות, במסגרת תביעת התובעת לבדיקה מחדש, בהחלטה האומרת כי אין מקום להעמיד את התובעת לבדיקה מחדש, מאחר והמסמכים הרפואיים שהמציאה אינן מצביעים על החרפה במצבה הרפואי.

5.מאז חודש יולי 2011 נבדקה התובעת בשנית, הפעם על ידי וועדה רפואית לעררים בעקבות ערר שהגישה התובעת על החלטת הוועדה מדרג ראשון אשר הכירה לה בנכות רפואית של 67%.

6.בהחלטת וועדת עררים מחודש נובמבר 2011, חזרה הוועדה ואישרה את קביעת הדרג הראשון לנכות רפואית משוכללת של 67% (ראה: פרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מחודש נובמבר 2011, אשר צורפה להודעת הנתבע מדצמבר 2011).

7.מכאן עולה כי אין בסיס להתערב בהחלטת פקיד התביעות מאוגוסט 2011, האומרת שאין מקום להעמיד את התובעת לבדיקה מחדש בהיעדר החמרה במצבה הרפואי בהשוואה למועד הקביעה של הוועדה מדרג ראשון – שהרי בפנינו החלטה של וועדה רפואית לעררים מנובמבר 2011, המאשרת את עמדת פקיד התביעות נשוא התביעה.

8. להשלמת התמונה יש להוסיף, כי גם על החלטת הוועדה לעניין אי כושר הגישה התובעת ערר לוועדה לעררים לעניין אי כושר; ובהתאם זומנה התובעת לוועדה בחודש ינואר 2012.

9.מהמקובץ עולה, כי אין מקום להתערב בהחלטת פקיד התביעות אשר דחה את תביעת התובעת שהוגשה בחודש יולי 2011, לבדיקה מחדש בשל החמרה במצבה הרפואי.

10.סוף דבר התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

11.הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

נציג ציבור עובדים