יואל בן אריה נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע, מדריך ירי, להכרה במחלת מקצוע או לחילופין ביישום תורת המיקרו טראומה בגין פעולות חוזרות ונשנות בעבודתו אשר גרמו לטענתו לפגימה בידיו.

הנתבע טען כי אין התובע זכאי לדמי פגיעה מחמת שלא עבר כל פגיעה וכי הנזק בידיו אינו מחלת מקצוע כהגדרתה בפריט 6 בחלק א' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954 ואף אינה מחלה הנובעת ממיקרו טראומה.

העובדות

1. התובע מדריך ירי 11 שנים.

2. התובע הפסיק לעבוד ביולי אוג' 2007.

המחלוקת

1. האם עבודת התובע כמדריך ירי מקיימת תשתית למיקרו טראומה.

2. בכפוף לכך האם התקיים קשר סיבתי.

הכרעת הדין

בתצהירו של התובע מפרט הוא את עבודתו במהלך כ-11 שנים.

לטענתו עבד 5 ימים בשבוע , 5.5 שעות עבודה ביום בממוצע ללא שעות נוספות בהדרכה של לפחות 30 אנשים לפחות ביום וחזרה על מאות פעולות דומות ביום. (סעיף 6) לתצהירו.

עוד טען כי פעולותיו מחייבות מעורבות של מפרק האגודל , ואגודל יד ימין, וכן מפרק אגודל יד שמאל, וזאת לצורך פריקה, טעינה וטיפול באקדחים ובנשק אחר לרבות עוזי במסגרת מחויבותו להדרכה.

התובע העיד כי הדריך קבוצות או בודדים במהלך היום ונדרש לאותן פעולות חוזרות ונשנות.

יש לציין כי עדותו של התובע בפנינו (פרו' עמ' 1-6), עלתה בקנה אחד עם האמור בתצהירו ועדותו היתה מהימנה עלינו.

הנתבע הגיש את חקירת מר מזרחי יצחק הממונה על התובע בעבודתו והמעביד שלו והוא גם העיד בפנינו. נקדים ונאמר כי הוכח לפנינו שהתקיים הליך משפטי כנגד המעביד בגין אי תשלום פצויי פיטורין (ת/2) בע"ב 3153/07 לאחר שהפיצויים לא שולמו (ת/3).

בנ/1 מציין מר מזרחי שהתובע עבד מ-09:00 עד 14:00. בפנינו טען כי התובע עבד ארבע חמש שעות (עמ' 7 שו' 20, עמ' 9 שו' 13). ביחס למס' אנשים הוא אומר בנ/2 היו לו 3,5,ו-8 אנשים בימים עמוסים. בחקירה בפנינו הוא מציין 10 אנשים ליום (עמ' 9 שו' 14).

כמו כן ציין מר מזרחי כי התובע השתמש באקדח סיכות במטרה מגומי (עמ' 8 שו' 31-32 ) ובכך תאמה עדותו את עדות התובע. מר מזרחי לא הביא אתו את הרישומים של האנשים אותם הדריך התובע בכל יום הגם שאמר שיש בידו רישומים כאלה, משכך לא הצליח בעדותו להפריך את עדות התובע בדבר מס' האנשים שהודרכו ליום ואין די בעדותו כי נכנסו 10 אנשים (עמ' 9 שו' 14). כמו כן אישר מר מזרחי בעדותו את טענות התובע בדבר העובדה שיש צורך לדרוך נשק כמה פעמים ביום אולם מר מזרחי חלק על כמות הפעמים וצמצם אותם לפעמיים בכל הדרכה שבכל יום היו ארבע חמש הדרכות לפעמים שש (עמ' 7 שו' 26,27). דהיינו לכל הפחות 12 דריכות ביום. כמו כן אישר כי בכל פעם יש 10,20,30 כלי נשק (עמ' 7 שו' 31).

עוד אישר מר מזרחי כי לענין בדיקת הנשקים נדרש לעיתים התובע לעשות זאת כעזרה לנשק. אולם חלק על כך שמדובר בעבודתו של התובע ועל היותה קבועה במסגרת תפקידו (עמ' 8 שו' 1,5,6, 8,9,13).

מסקנתנו היא כי עדות התובע נתמכה בעדות עד הנתבע מר מזרחי בנקודות רבות ושונות הגם שמר מזרחי ניסה לצמצם את הקף עבודתו של התובע ואת משמעותה.