יהושע נ' רהיטי עמק איילון

פסק דין

התובע רכב אצל הנתבעת 3 מיטות במחיר 1,450 ₪ כל אחת. התובע קיבל, לאחר זמן מה 2 מיטות תקינות ואחת נוספת בלתי תקינה. המיטה שאינה תקינה הוחלפה ואולם לטענת התובע גם המיטה החדשה שהתקבלה לא היתה תקינה ולמרות פניות חוזרות ונשנות שלו לנתבעת המיטה לא הוחלפה.

התובע תובע סך של 15,000 ₪ הנובע מסכום של 4,350 ₪ ששולם עבור המיטות, 6,000 ₪ ששולם עבור מיטות אחרות שנקנו והיתרה על העלבון ועל חוסר היכולת להשתמש במיטה שהיתה מיועדת לבתו החולה.

הנתבעת טוענת כי המיטה החלופית שסופקה היתה תקינה והתובע אף אישר זאת בכתב ידו. כמו"כ לטענת הנתבעת מדובר לכל היותר בתקלה בקפיץ של מנגנון ההרמה בלבד, דבר שאינו מונע את השימוש במיטה. הצדדים העידו בפני וחזרו על טענותיהם ולאחר העיון בהם באתי למסקנה כי מחד, יש לקבל את התביעה ומאידך, סכום התביעה מופרך מוגזם וללא כל אחיזה במציאות.

לענין עצם הגשת התביעה מתוך המסמכים שהוגשו עולה כי גם המיטה החלופית שסופקה לתובע לא היתה תקינה כבר בעת אספקתה או במועד סמוך לכך. התובע פנה בכתב לנתבעת בסמוך למועד קבלת המיטה החלופית והודיע על התקלה בה. גם אם נכונה טענת הנתבעת שאין אחריות על המנגנון הקפיצי, הרי ברור שלא יתכן שתסופק מיטה שמנגנון זה אינו פועל בה כראוי מלכתחילה והנתבעת תטען שכיון שאין אחריות היא לא צריכה להחליף את המיטה. מאידך, לא ברור לי כלל מדוע אם יש מיטה אחת לא תקינה צריך לתבוע בגין כל 3 המיטות את ההחזר המלא. בנוסף לא ברור לי מדוע התובע סבור שמלבד ההחזר עבור המיטות שהוא רכש אצל הנתבעת, צריכה הנתבעת לממן לו גם את המיטות האחרות שהוא רכש, ככל שרכש. בנוסף, הסכום הנתבע בגין העלבון מופרך אף הוא ואין לו אחיזה במציאות. אין להתעלם גם מהתקופה הארוכה שחלפה מאז רכישת המיטות ועד הגשת התביעה ועל אף ההבנה שביתו של התובע חולה והיתה מאושפזת מפעם לפעם אין בכך הצדקה לאיחור כה גדול דבר שבודאי פגע באפשרות ההגנה של הנתבעת.

לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,550 ₪ (עבור המיטה הפגומה בצירוף ריבית והצמדה) כנגד החזרת המיטה. הנתבעת היא זו שאחראית לבוא ולקחת את המיטה הפגומה וזאת רק לאחר שתשלם לתובע את הסך של 1,550 ₪ וכן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאותיו בגין אגרה ובגין הגעה לדיון בסך 300 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ד אייר תש"ע, 28 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: