יגודייב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זוהי תביעה להכיר בליקוים בהם לקתה התובעת בברכיה ובעמוד שדרה מותני כמו גם במחלת ה-CTS הדו צדדי הימנה היא סובלת כ"תאונת עבודה", על פי תורת המיקרוטראומה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – "החוק").

2.הנתבע דחה תביעותיה של התובעת, מן הטעם שלא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה אשר הביאו לפגימות האמורות

רקע עובדתי

3.התובעת ילידת 1959, עלתה ארצה בשנת 1990 והחל משנת 1991 עבדה כפועלת ניקיון/עובדת משק בית וכמטפלת בקשישים.

4.מתצהירה של התובעת עולות העובדות הבאות:

יום עבודה טיפוסי של התובעת נמשך 8-9 שעות וכלל פעולות פיסיות שונות אשר חלקן חזרו על עצמן עשרות פעמים ביום.

במסגרת העבודה נאלצה להתכופף לדליי מים, לסחוט סמרטוטים, להטבילם במים ולהניחם על מוט הניקוי. פעולות אלה חייבו לעיתים קרובות ביצוע כפיפות עמוקות של עמוד השדרה ובעיקר בעת ניקיון מדרגות ופינות נסתרות. כמו כן העבודה כפועלת ניקיון דרשה הרמה, נשיאה ודחיפה של חפצים כבדים.

במסגרת עבודתה כמטפלת בקשישים הייתה נדרשת להעברתם מהמיטה לכסא גלגלים, לשולחן או לשירותים. העברות כאלה בוצעו מספר פעמים בכל משמרת, כאשר בשל משקלם הכבד ומצבם הבריאותי לא יכלו הקשישים לסייע לתובעת

התובעת עבדה כאמור לעיל משנת 1991 ועד 2009.

החל משנת 2000 לערך החלה התובעת סובלת מכאבי ברכיים, ידיים ועמו"ש תחתון, אך חרף הכאבים העזים לא הפסיק לעבוד עד לשנת 2009 אז הגיעה למצב שבו לא יכולה הייתה להמשיך לעבוד ומאז איננה עובדת כאמור.

בשנת 2010 עברה התובעת ניתוח להחלפת ברך ימין ולאחרונה נאלצה לעבור השתלת ברך שמאל.

5.כאמור, התובעת מבקשת להכיר בפגימותיה כבתאונת עבודה, לפי הלכת המיקרו טראומה.

דיון והכרעה

6.תנאי לתחולתה של תורת המיקרוטראומה הינו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים החוזרים ונשנים ואשר בהצטברותם יש כדי להביא לפגיעה.

על פי ההלכה הפסוקה ,

"בתורת המיקרוטראומה עומדים על אבחנה בין 'רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן ' (זמן עבודה) , אשר כל אחד מהם פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפ עת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה ...לשון אחר – לשון הדימוי – יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע ועד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה; את הנזק השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי – לאו תאונה". (דב"ע מו/0-17 אליעזר עמיצור נ ' המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יח, 100, 104).

כן נקבע, כי :

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע...השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים ".(דב"ע מו/0-64 אבשלום מיכאלי נ ' המוסד לביטוח לאומי , כפי שצוטט בדב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי נ ' המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יט, 538, 540, ובעב"ל 1118/02 אברהם כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 14.7.03).

עוד נקבע בפסיקה, כי יש להבחין בין פעולה המורכבת מתנועות מגוונות שבוצעו על פי סדר משתנה אשר אינן מקימות תשתית ראייתית על פי תורת המיקרוטראומה לבין תנועות זעירות חוזרות ונשנות שניתן לאתרן ולהצביע עליהן, אשר מקימות תשתית כזו (עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המל"ל , ניתן ביום 22.7.02 ; עב"ל 215/03 המל"ל נ' משה קריידלר, ניתן ביום 1.12.04).