יאסין ואח' נ' אברהם מ.א 940286 ואח'

החלטה

ענין זה הועבר כעת לטיפולי, לאור פרישתה של כב' הרשמת פומרנץ לגמלאות.

הענין שבפני – בקשת הנתבעת להורות על תשלום האגרה הראויה בתיק זה, ולחילופין, מחיקת התובענה על הסף.

בתמצית, אלו הן העובדות הרלוונטיות למחלוקת שבפני:

התובענה הוגשה בחודש ספטמבר 2011, כתביעה נזיקית, בגין טענת הנתבעים להתרשלות ו/או הפרת חובה חקוקה, מטעמו של הנתבע 1, ובאחריותה השילוחית (כנטען) של הנתבעת מס' 1.

במסגרת התובענה, דורשים התובעים לקבל את נזקיהם והוצאותיהם, כתוצאה מהמעשה או המחדל המפורטים בכתב התביעה, ובהן הוצאות משפטיות, הוצאות שכירת חוקר פרטי, הפסדי השתכרות, הוצאות ביגוד, ופגיעה בשמם הטוב של התובעים.

עם הגשת התובענה, שולמה אגרה בסך 668 ש"ח.

לטענת הנתבעת 2, האגרה אשר שולמה, שולמה לפי פרט 34 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007, ואולם היות ולא מדובר בתובענה בגין נזקי גוף, טוענת הנתבעת 2 כי יש מקום לחייב התובעים בתשלום האגרה הראויה, כתנאי מוקדם לאי מחיקת התובענה על הסף מחמת אי תשלום אגרה מספקת.

התובעים השיבו לבקשה, ולטענתם, היות ומדובר בתביעה נזיקית, הטעונה הערכה, על פי שיקול דעת בית המשפט, ולדעת התובעים, היות ומדובר בתובענה נזיקית לפיצוי בגין עוולות אשר בוצעו על ידי הנתבעים, לכאורה, אין מדובר בתובענה לסכום קצוב.

אקדים ואומר, כי הצדק הינו עם הנתבעת מס' 2. אין בתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007, דין שונה ומיוחד, לתביעות נזיקין. הדין המיוחד הקיים בתקנות, הינו דין מיוחד לתובענה בגין נזקי גוף, ולא ניתן לומר כי התובענה כאמור דכאן, הינה תובענה לנזקי גוף.

תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007, מכירות בשלושה סוגי תובענות עיקריים, בהקשר זה: הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף (ובהם, צו הצהרתי, פירוק חברה, אכיפת פסק בוררות והליכים דומים נוספים) – תקנה 3 ; תביעה לפיצויים בשל נזק גוף – תקנה 5 ; תביעה בסכום קצוב – תקנה 6 ;

האבחנה אשר עושים, לפיכך, התובעים, הינה שגויה מעיקרה, ואינה נסמכת על הדין. ייאמר, כי כל תובענה בגין נזק רכוש כלשהוא (למעט תובענות כנגד מבטח), עילתן הינה נזיקית, ולא ניתן לומר כי תובענה כאמור, אמורה ליפול אל תוך הסיווג של "נזקי גוף" אשר המחוקק מצא לנכון לייעד לו דין מיוחד, חריג ושונה.

אכן, הטענות הינן נזיקיות באופיין, ואולם לא ניתן לקבל את הפרשנות שמעניקים התובעים לתקנות, ובין היתר, תוך הסתמכות על עילת התובענה, ובהתעלמות מהסעד המבוקש. הסעד המבוקש הינו כספי במקרה זה, ולא ניתן לסווגו כסעד לפיצוי בגין נזקי גוף (פגיעה בשם הטוב, ועוגמת הנפש, המהווים את הרכיב העיקרי בתובענה, אינם נזקי גוף במקרה זה) . האגרה, אינה נקבעת לפי עילת התביעה, אלא נקבעת היא על פי הסעד המבוקש.

בנסיבות הענין, אני נעתר לבקשת הנתבעת מס' 2, ומורה כמפורט להלן:

התובעים יהיו רשאים לתקן את התובענה, על פי שיקול דעתם, בתוך 30 ימים מהיום. עם תיקון כתב התביעה, יש לשלם את האגרה הנדרשת בגין כך, לפי תקנה 6 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007.

ככל שיבחרו התובעים שלא לתקן את כתב התביעה, ישלמו את האגרה בתוך 30 ימים מהיום.

המועד להגשת כתב הגנה, מוארך בשלב זה, כתב הגנה יוגש בתוך 60 ימים מהיום, ובכפוף לכך כי התובעים יישאו בתשלום האגרה כנדרש.

לא תשולם האגרה בחלוף 30 ימים מהיום, תימחק התובענה בשל אי תשלום האגרה הראויה.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: