יאירי נ' נאמנות תיאטרון הקאמרי ואח'

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

לפני בקשת הנתבעת 1 לסילוק על הסף של תביעה שעילתה העיקרית היא הפרת זכות יוצרים.

התביעה שהוגשה על יד המשיב ענינה: "העתקה בוטה חסרת תקדים לרבות שימוש מסחרי ביחידת צילום יחודית ומקורית של יוצר מוכר וידוע שרכש מוניטין רב בארץ ובעולם. ההפרות בוצעו על ידי גוף שהינו מוביל בישראל בתחום האומנות וזכויות אומנים."

לטענת המשיב אחת מיצירותיו, המכונה0chre room הינה אחת מהיצירות הבולטות בתערוכת "עד עולם" שהציג, נמכרה לגב' אמינה האריס, ושני עותקים ממנה נמצאו תלויים בקאמרי, דהיינו בקומה השלישית חדר 102, ליד דלתה של הגב' רות אזר. המשיב אף צירף לתביעתו את הצילומים "המפרים" הללו.

לטענת המבקשת, יש להורות על דחיית/ מחיקת התביעה כנגדה על הסף מחמת היעדר עילה, או מחמת היות התביעה טורדנית וקנטרנית או כל נימוק אחר. לשיטתה, גם אם תוכח טענת התובע לפיה גורם כלשהו עשה שימוש שלא כדין ביצירתו, טענה המוכחשת, הדבר נעשה ללא קשר ומעורבות מצד המבקשת: העתקי היצירה לא הוצגו מעולם לראווה בקאמרי או על ידי הקאמרי, לא הועמדו לרשות הציבור ולא הוענקה גישה חופשית אליהם, לא בקאמרי ולא בידיעתו או מטעמו של התיאטרון. לטענת המבקשת אין לה יכולת לשלוט על כל עובדיה בפרט, מקום בו ההתנהלות מבוצעת באופן פרטי וללא קשר לעבודתם או תפקידם. בתצהיר התמיכה לבקשה הצהיר מנהל המבקשת כי "העתקי היצירה לא הוצגו מעולם על ידי הקאמרי ואף לא הוצגו מכעולם לראוה בקאמרי או ע"י הקאמרי, ובשום שלב העתקי היצירה לא הועמדו לרשות הציבור" ולא ניתנה אליהם גישה חופשית.

תשובת המשיב הינה כי בחודש הראשון הונחו הצילומים בקומת הכניסהורק לאחר מכן הועברה לחדרה של הנתבעת 2.

עוד טען כי פנה למבקשת להעביא אליו את העותקים המפרים ותשובתם היתה כי השמידו אותם. לטענתו אחראית המבקשת ביחד ולחוד עם הנתבעת 2 למעשה ההפרה, המזכה אותו, מכוח. ס' 52 לחוק זכות יוצרים המחיל את פקודת הנזיקין על הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית, לרבות אחריות של משתף או משדל וס' 13 הקובע את אחריות המעביד למעשה עובדו.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה, בתשובה ובתשובה לתגובה סברתי כי דין הבקשה בשלב זה להידחות. בית המשפט רשאי לצוות על מחיקת כתב תביעה שאינו מגלה עילה (תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן: "תקסד"א")]. משמעות המונח "עילת תביעה" בהקשר זה היא – קיומה של מסכת עובדתית שאם תוכח, תקנה לתובע זכות לסעד המבוקש על ידו (ע"א 109/49 חברה להנדסה נ' מזרחי, פ"ד ה 1585).

בית המשפט מעדיף ליתן לבעל דין את יומו וליתן הכרעה עניינית (ר' ע"א 335/78שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 – 156), די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי בידו עילה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה , פ"ד נא(2) 312) - ובכל מקרה בית המשפט אינו מורה על מחיקת תביעה מחמת חוסר עילה כאשר ניתן להצילה על ידי תיקון. (ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן , פ"ד מא(1) 577).

בענייננו, קיימת מחלוקת עובדתית מהותית, לצד הסוגיה המשפטית. לשם הכרעה במחלוקת – יש צורך בהבאת ראיות. לפיכך, בנסיבות אלו אין מקום, בשלב זה, להורות על סילוק התביעה על הסף. לאחר הבאת הראיות ובתום ההליך, יוכל בית המשפט לקבוע את ממצאיו העובדתיים ולגבש מסקנותיו המשפטיות.

הבקשה למחיקה בשלב זה – נדחתה.

הוצאות בסך 4000 ש"ח לפי התוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: