י.ק. תחבורה (1988) בע"מ נ' מהרטו נגש

פסק דין

רקע כללי:

לפנינו תביעה שהגישה י.ק. תחבורה (1988) בע"מ (להלן "התובעת") כנגד מר מהרטו נגש (להלן "הנתבע") לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם עבודה וגרימת נזקים לתובעת. הנתבע הגיש תביעה שכנגד לתשלום הפרשי שכר, דמי כוננות, שעות נוספות, ניכויים שלא כדין ופדיון ימי חופשה.

התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי הסעה באוטובוסים.

הנתבע הועסק בתובעת כשכיר מתחילת חודש 4/05 עד לסוף חודש 10/05, עת נטש את עבודתו.

מטעם התובעת העיד מר קליין ישראל, מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.

טענות הצדדים, דיון והכרעה:

נזקים בגין תאונות דרכים:

לטענת התובעת הנתבע חב בגין נזקים מתאונות דרכים מדווחות, האחת תאונה בה נגרם נזק לצד ג' בגובה 6,696 ₪ ביום 1.4.05, והשניה נזק עצמי שגרם הנתבע לאוטובוס בגובה 36,674 ₪ ביום 19.9.05 (נספחים ו'-ט' לתצהיר התובעת).

הנתבע טען כי הנזקים לא הוכחו וכי מכל מקום חברת הביטוח שילמה עבור הנזקים שנגרמו ומשכך הנתבע לא חב בגין אותו נזק.

הן מההודעות שצורפו לחברת הביטוח והן מעדויות הנתבע עולה כי הנתבע אינו מכחיש את התרחשותן של שתי התאונות הללו.

עובר לתחילת עבודתו חתם הנתבע על הסכם עבודה לפיו יישא באחריות לכל נזק שיגרם לרכב שיקבל מאת התובעת, אם ברשלנות ואם במזיד (סעיפים 17, 27 להסכם).

באשר לתאונה מיום 1.4.05 הרי שאנו סבורים כי התובעת לא הוכיחה את הנזק שנגרם. התובעת צרפה לתביעתה ולתצהירה הצעת מחיר לתיקון הנזקים ברכב. התובעת לא צרפה חשבונית מס וקבלה מהם ניתן ללמוד כי אכן נשאה בנזק המפורט בהצעת המחיר. בתחתית הצעת המחיר נרשם: "יורי, רצ"ב הצעה לנזק. מה לעשות?" מכאן כי המסמך שצורף אין בו כדי להוכיח כי התובעת נשאה בנזק הנטען. נוסף על כך, בהודעת הנתבע על מקרה הביטוח ציין כי הנזקים שנגרמו לרכב צד ג' הינם שריטה בצד שמאל ומראה שמאלית שבורה ואילו הצעת המחיר כללה גם נזק לפנס אחורי שמאלי. נציין גם כי הצעת המחיר הינה למעלה מחודש לאחר יום התאונה.

משכך מצאנו כי על אף שהודה הנתבע בהתרחשות התאונה וחרף הסעיפים הרלבנטים בהסכם העבודה, אין לחייב את הנתבע בתשלום הנזק שנגרם לרכב צד ג' מיום 1.4.05 משלא הוכיחה התובעת את תביעתה זו.

באשר לתאונה מיום 19.9.05 אנו סבורים גם כן כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה. התובעת צרפה חשבונית מס לתיקון נזקים בסך של 36,674 ₪. לטענתה נגרם לרכב נזק רב. ראשית נציין כי התאריך הרשום על גבי החשבונית הוא 30.10.06, למעלה משנה לאחר קרות האירוע. לא יעלה על הדעת כי האוטובוס המשיך לפעול במשך למעלה משנה במצב כה חמור. נתונים אלו מצביעים על העדר קשר עובדתי בין האירוע לחשבונית. שנית, התובעת נמנעה מלצרף קבלה ומסמכים המאשרים את העברת התשלום והמוכיחים כי התובעת נשאה בזנק הנטען.

לאור האמור אנו דוחים את תביעת התובעת לנזק בעקבות התאונה מיום 19.9.05.

משקבענו כי לא הוכח כי התובעת נשאה בנזק הנטען, מתייתר הצורך לדון בשאלת הכיסוי הביטוחי.

עוד טענה התובעת כי הנתבע חב בגין תאונות לא מדווחות, האחת בחודש יולי 2005 ושתיים נוספות המועדים לא ידועים.

הנתבע טען כי לא גרם לנזקים אלו ולא ניתן להתייחס לאירועים שכביכול אירעו במועד לא ידוע.

מקובלת עלינו עמדת הנתבע כי אין לקבל תביעה לנזקים שאירעו במועד לא ידוע, ללא שהוכחו הנזקים, ללא שהוכח שהנתבע גרם לנזקים, מבלי שהראתה התובעת כיצד הגיעה לחישוב גובה הנזקים ומבלי שצרפה ראיות לתשלומם.