תא"מ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
4598-10-11
03/07/2012
|
בפני השופט:
ניצה מימון שעשוע
|
- נגד - |
התובע:
י.ק . שירותי תחבורה בע"מ
|
הנתבע:
1. לילך פלג 2. אלכסנדר זיסקינד פלג 3. יפה פלג
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה כספית שעניינה נזקים שנגרמו לרכב הסעות של התובעת (להלן: האוטובוס) לבין רכב הנתבעים, בתאונה מיום 29.10.08 (להלן: התאונה).
יצויין, כי עובר להגשת תביעה זו הוגשה תביעה של הנתבע 2 בביהמ"ש לתביעות קטנות בהרצליה (ת"ק 8047-12-08), ולאחר שמיעת עדויות הנהגים, חילק בית המשפט בפסק דינו מיום 13.10.09 (להלן: פסק הדין) את האחריות לתאונה בשיעור של 20% לנתבע 2 דכאן ו-80% לתובעת דכאן. אין חולק כי פסק הדין מהווה השתק פלוגתא לגבי חלוקת האחריות לתאונה.
המחלוקת העיקרית בתיק זה הינה האם יש קשר בין נזקי צידו הימני של האוטובוס, שהם נשוא התביעה, כמפורט בחוו"ד השמאי מיום 21.6.09, לבין התאונה.
ב"כ הנתבעים הצביע על כך, שהן תיאורי התאונה בפסק הדין, הן בפרוטוקול ביהמ"ש לתביעות קטנות, הן בכתב ההגנה שהוגש שם ע"יהתובעת דכאן והן בדיווח של הנהג מטעם התובעת, אברהם גלאי, ובשרטוט שערך לחברת הביטוח, מלמדים על כך שבעת התאונה צידו השמאלי של האוטובוס התנגש/השתפשף בחלקו הימני של רכב הנתבעים, בעת ששני כלי הרכב מנסים להשתלב בתנועה בכיכר, היינו רכב הנתבעים היה משמאל לאוטובוס. נהג התובעת העיד כי הנהגת מטעם הנתבעים היתה משמאלו וזינקה קדימה בעת שהיה בעצירה, וכך "נתפסה בגלגל השמאלי שלי וכל זה כשאני עומד".
מר יניב קליין, הבעלים של התובעת, התבקש להסביר הכיצד נגרם לאוטובוס נזק בחלקו הימני, בנסיבות בהן שני הנהגים המעורבים תארו פגיעה בצד שמאל של האוטובוס. בתשובה לכך ענה כי האוטובוס ברח הצידה לעבר עמודים נמוכים מצד ימין כדי לא לפגוע ברכב הנתבעים, וכך השתפשף צידו הימני של האוטובוס.
מדובר בעדות שמיעה שנהג האוטובוס לא הגיע להעיד עליה, והיא הושמעה מפי בעל החברה שלא נכח בתאונה ולטענתו שמע זאת מפי הנהג. יתר על כן, מדובר בעדות כבושה שלא זו בלבד שאין לה זכר בדיווח של הנהג לחברת הביטוח, או בכתב ההגנה או בפרוטוקול הדיון בביהמ"ש לתביעות קטנות, אלא גם עומדת בסתירה להם, שכן הנהג טען בעקביות כי היתה פגיעה של רכב הנתבעים בגלגל השמאלי קדמי של האוטובוס בעודו בעמידה, ולא סיפר כלל על "בריחה" או "נסיון בריחה" שלו מרכב הנתבעים אשר הסתיים בפגיעה בצידו הימני.
לכך יש להוסיף, כי חוות דעת השמאי שעליה נסמכת התביעה, הינה מחודש יוני 2009 – היינו 8 חודשים לאחר התאונה, ללא כל הסבר סביר לשיהוי זה, ואילו בעת שהוגש כתב ההגנה בבית המשפט לתביעות קטנות בחרה התובעת שלא להגיש במסגרתו תביעה שכנגד על נזקי האוטובוס.
בנסיבות אלה, לא מהימנה עלי גרסת בעל החברה, כי הבחין בנזקי הצד הימני של האוטובוס בעת הגיעו למקום סמוך לאחר התאונה, וכי נזקים אלה לא היו באוטובוס קודם ומקורם בתאונה. התרשמותי היא כי מדובר בתביעה נקמנית ושקרית.
לפיכך, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעים בסך 2,000 ₪.
ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ב, 03 יולי 2012, בהעדר הצדדים.