י' נ' מעודה ואח'

לפניי תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. התביעה היא בגין נזק (גוף ורכוש) שנגרם לתובע ביום 30.12.2014, בעת שצעד בסמוך לבניין ברחוב הרב זינגר 4 ראשון לציון, ורגלו נכנסה דרך פתח של בור-ביוב. התובע טוען כי הוא נפצע ברגלו וכי מכנסיו ונעליו הושחתו. על כן הוא מבקש פיצוי בסך של 5000 ₪.

היום התקיים דיון לפניי ובו שמעתי את התובע (ואת אמו) וכן את הנתבע 1, נציג ועד הבית. יובהר, כי אין מחלוקת על כך שהנתבעות הן אשר נושאות באחריות לאירוע – ככל שהוא אכן מקים אחריות.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים שצורפו, ובכלל זה המסמך שכותרתו "דו"ח משימות" של העירייה, המסמכים הרפואיים והתמונות שהוצגו (ראו בפרט תמונות הבור והמכסה שנפתח), נחה דעתי כי אכן היה מדובר במפגע, אשר אי-הטיפול בו מבעוד מועד עלה כדי התרשלות. אוסיף ואציין, כי אין מחלוקת שהמפגע טופל זמן קצר לאחר האירוע, בהוראת העירייה. בנסיבות אלה, ומשמצאתי כי מתקיימים בענייננו חובת זהירות וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, באתי לכלל מסקנה כי הנתבעות נושאות באחריות לפצות את התובע על נזקו.

לגבי שיעור הנזק: התובע טען כי בעקבות האירוע איבד ימי לימודים ויכולת לקיים פעילות שוטפת, וכי נגרמו לו הוצאות בגין צילומי רנטגן ומשככי כאבים. עם זאת, במישור הממוני לא הובאה כל אסמכתא בדבר הוצאה ספציפית או הפסד כספי מסוים. התובע ביקש גם סכום של 1,500 ₪ בגין המכנסיים והנעליים שניזוקו. אני מקבל את הטענה כי אכן נגרם נזק לרכוש האמור, והדבר אף נתמך בצילומים שצורפו, אולם בהיעדר מסמכים התומכים בעלויות הנטענות, ובשים לב לכך שמדובר ברכוש שכבר נעשה בו שימוש, לא שוכנעתי כי יש מקום לפסוק את הסכום כולו, ולפי אומדן אני קובע את הפיצוי בראש נזק זה בסך של 700 ₪. עוד ביקש התובע פיצוי בגין סבלו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. לאחר שקילת מכלול הנסיבות מצאתי לפסוק בראש נזק זה סכום של 1500 ₪ (זהו גם הסכום שהתבקש בכתב התביעה בגין נזק לא ממוני).

למען הסר ספק, בנסיבות העניין לא מצאתי בסיס לייחס לתובע אשם תורם. כך במיוחד משנראה כי המכסה נפתח רק ברגע הדריכה.

סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בשיעור של 2,200 ₪, כאשר לסכום זה יתווספו הוצאות משפט, שבנסיבות העניין יעמדו על סך של 300 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק-הדין ועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק-הדין, לבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ו, 15 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.