י. חמד עבודות סלילה ופיתוח בע"מ נ' עמר

החלטה

הנתבע מבקש לבטל את פסק-הדין שניתן נגדו בהיעדר התייצבות ביום 7.4.2013. התובעת מתנגדת לכך. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשו.

דין הבקשה להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.פסק-הדין ניתן ביום 7.4.2013, לאחר המתנה בת שלושים דקות ולמעלה מכך לנתבע אשר לא התייצב לדיון אף שזומן אליו כדין. ביטוי לכך ניתן בפרוטוקול הדיון.

2.הנתבע ובא-כוחו התייצבו באולם בית-המשפט בחלוף פרק זמן לאחר שניתן פסק-הדין, ולא בחלוף כשלושים דקות מן המועד שנקבע לדיון כנטען בבקשה; מהשתייצבו יודעו על דבר מתן פסק-הדין. באותו מעמד לא ביקשו הנתבע ובא-כוחו לבטל את פסק-הדין וממילא גם לא נדחו כנטען בבקשה אלא הופנו להגשת בקשת ביטול בכתב כמצוות התקנות.

נראה שלא בכדי קיים בעניין זה פער של ממש בין גרסת הבקשה לבין גרסת התצהירים שניתנו לתמיכתה – בהם לא נטען כי ביטול פסק-הדין התבקש על-אתר אלא שהבקשה נענתה בשלילה [השוו סעיף 2 לבקשה לסעיף 6 בתצהירים שצורפו אליה]. הטיעון שהובא בבקשה בעניין זה חוטא לאמת ויש להצטער על כך.

3.הבקשה לביטול פסק-הדין לא הוגשה אלא ביום 27.6.2013 אף שדבר הינתנו של פסק-הדין היה ידוע ונהיר לנתבע כבר ביום הינתנו, 7.4.2013. הבקשה הוגשה אפוא לאחר שחלף המועד שנקצב להגשתה של בקשת ביטול בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי. לבקשת הביטול לא צורפה בקשה להארכת מועד; לו צורפה בקשה כזו היה הנתבע נדרש להצביע על טעם מיוחד שיירשם לכך שהבקשה לא הוגשה בתוך תקופה שלושים הימים שלאחר מתן פסק-הדין אלא זמן ניכר לאחר מכן, שכן עסקינן בהארכתו של מועד שנקבע בחיקוק [וראו תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי].

4.במצב דברים זה היה פסק-הדין לסופי וחלוט בחלוף שלושים ימים מעת שניתן ועוד בטרם הוגשה הבקשה שלפני. בית-המשפט אינו מוסמך לבטל פסק-דין סופי מסוג זה על-יסוד תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי.

5.על כן נדחית הבקשה. לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות בגינה.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: