י.ד.ק שינוע והו נ' אחים דבוש גידול בקר לבשר ואח'

החלטה

מהות הבקשה

1.לפניי בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין, אשר ניתן ע"י מותב זה ביום 27.09.2010, עד מתן הכרעה בערעור שהוגש ע"י לביהמ"ש המחוזי.

2.בפסק הדין שניתן, לאחר שמיעת ראיות, התקבלה תביעת המשיבה, היא התובעת בתובענה, ונקבע כי על המבקשים לשלם לה סך של 50,000 ₪ ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בצירוף מע"מ.

עיקר טענות הצדדים

3.עיקר טענות הצדדים, יובאו, בקצירת האומר, כדלקמן -

4.לטענת המבקשים, שני השיקולים המנחים במסגרת החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מורים על כך כי יש לקבלה.

לדידם, קיים סיכוי ממשי כי הערעור יתקבל, לאור הנימוקים המפורטים בבקשתם.

כן, טוענים המבקשים, כי הם חוששים שאם יבוצע פסק הדין בטרם יישמע יתקלו בקושי רב לגבות בחזרה את כספם, במקרה ויתקבל ערעורם. המבקשים תמכו את בקשתם בדו"ח רשם החברות ממנו הם למדים, כי מדובר בחברה בע"מ, שמצבה הפיננסי אינו מזהיר וכי רשומים על שמה שעבודים רבים לטובת בנקים שונים. לשיטתם, עובדות אלו מראות, כי קיים חשש ממשי שהתשלום המלא של פסק הדין לידי המשיבה יסכל האפשרות לאכוף פסק הדין של ערכאת הערעור, באם יינתן, ויהפוך את החלטת ביהמ"ש דכאן.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, כאשר מדובר בחיוב כספי הכלל הוא לא לעכב את ביצוע פסק הדין. במקרה זה, לטענתה, המבקשים לא הניחו בבקשתם כל תשתית ראייתית לכך שיתקשו להיפרע מן המשיבה במקרה ויזכו בערעורם. עוד טוענת המשיבה, כי סיכויי הערעור קלושים ביותר נוכח העובדה, כי המדובר בפסק דין מנומק היטב אשר כלולות בו קביעות עובדתיות וקביעות בנוגע למהימנות.

דיון והכרעה

6.בתקנה 446 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נקבע כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".

7.כלל ידוע הוא, כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין אשר עליו מערערים, אלא במקרים חריגים ובייחוד כאשר מדובר בחיוב כספי. נטל השכנוע לעיכוב פסק הדין רובץ לפתח המבקש לעשות כן (ראו: בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פרייזן, פ"ד מה (5) 499, 503).

8."הכלל הוא כי פסק דין יש לבצע עם הנתנו בערכאה הראשונה, ועל מנת להצדיק עיכוב ביצועו, על המבקש זאת להצביע – ולשכנע – על קיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית, כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור; שנית – כי אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את מצב לקדמותו או כי ביצועו המיידי יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון (ב"ש 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ (5) 403).

9.בסוגיית השבת המצב לקדמותו, נפסק כי כאשר עסקינן בחיוב כספי גרידא, אין נטייה לעכב ביצועו של פסק הדין, באשר לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך, אשר לא ניתן להשיבו, לבד ממקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה, במידה והערעור יצלח [ראו: ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד אבנר כהן (פורסם בנבו)].

מן הכלל אל הפרט לנדון דידן

10.אחר שבחנתי את טענות הצדדים על רקע ההלכות האמורות, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל.

11.אשר לשיקול הראשון של הצלחת הערעור, קיים קושי בכך שביהמ"ש שנתן את פסק הדין מושא הבקשה, יחווה דעתו על סיכויי הערעור (ראו: בש"א 6378/96 החברה העירונית לפיתוח הרצליה בע"מ נ' שיינר ושות' מהנדסים ויעצים בע"מ, מיום 17.10.96, פורסם במאגרים המשפטיים). על כן, לא אחווה דעתי לגבי סיכויי הערעור, מה גם שדחיית הבקשה מטעם זה יכול שתהא מוצדקת רק אם לערעור, על פניו, אין סיכוי של ממש.