י.גיתן מסחר והש ואח' נ' עיריית רמת-גן

פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום ת"א- יפו (כב' השופט ע' מאור) מיום 4.1.2009 בגדרו נתקבלו מרבית תביעות המשיבה לתשלום עבור חובות ארנונה בהם חבו המשיבים (ת.א. 741360/04 741361/04 45798/07).

רקע עובדתי

1. לפני בית המשפט קמא הונחו שלוש תביעות שאוחדו לתיק אחד.

התביעה הראשונה הוגשה כנגד המערערת 1, י. גיתן מסחר והשקעות (1993) בע"מ (להלן – גיתן), לתשלום חובות ארנונה בגין נכס המצוי בתחומי רשות המשיבה ומספרו 870001511000 (להלן – נכס 1000), לתקופה שבין 1.2.2002 – 31.8.2004 (ת.א. 741360/04).

התביעה השנייה הוגשה כנגד המערער 2, מר יצחק גויטין (להלן – גויטין), לתשלום חובות ארנונה בגין נכס המצוי בתחומי רשות המשיבה ומספרו 870001524000 (להלן – נכס 4000) לתקופה שבין 1.5.1999 – 31.8.2004, ונכס נוסף שמספרו 87001507000 (להלן – נכס 7000) לתקופה שבין 1.5.1999 – 31.8.2004 (ת.א. 741361/04).

התביעה השלישית הוגשה כנגד המערערת 3, מפגש גשר רכבת הבורסה בע"מ (להלן – מפגש), לתשלום חובות ארנונה בגין נכס 7000 דלעיל, כמחזיקה נוספת, לתקופה שבין 1.5.2003 – 30.4.2007 (ת"א 45798/07).

2. גויטין הינו בעל זכויות בחברות גיתן ומפגש, וכפי שיפורט בהמשך הדברים.

עוד קודם לתביעות שהוגשו, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים ביחס לנכס 7000 לתקופה שתחילתה ביום 1.1.95 ועד ליום 30.4.99 (להלן – הסכם הפשרה). הסכם הפשרה אושר על ידי בית המשפט (כב' השופט ע' אזר ז"ל) ביום 10.8.99 (ה"פ 176095/97).

3. גויטין טען לפני בית המשפט קמא כי למעשה הוא המחזיק בשלושת הנכסים דלעיל. כנכה העומד בכל הקריטריונים הקבועים בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג-1953 (להלן - חוק הפטור), הרי שהוא זכאי להנחה בשיעור של 2/3 מהארנונה הכללית.

בנוסף, טען גויטין כי על פי הסכם הפשרה הרי שהוא זכאי להנחה האמורה.

עוד העלה גויטין מספר טענות שונות אותן מכנה בית המשפט קמא בכלליות "הטענות הארנוניות" הנוגעות לסיווג הנכסים, הקלות, פטורים ומבצעים.

תמצית ההליכים שקדמו לפסק דינו של בית המשפט קמא

4. בתחילה הוגשו שתי התובענות הראשונות בסדר דין מקוצר. בית המשפט שדן בעניין נתן רשות להתגונן (לרבות לאחר בקשה לביטול פסק-דין שניתן נגד גיתן) והן אוחדו לתובענה אחת. גיתן וגויטין הגישו בקשה לעיכוב הליכים, עקב תיק תלוי ועומד לפני בית המשפט העליון העוסק בשאלות דומות (האם חוק הפטור מעניק הנחה אף על נכסים עסקיים) עע"מ 259/05 שי נ' עיריית נצרת עילית (להלן – פס"ד שי). בית משפט השלום (כב' השופטת א' פרוסט פרנקל) אישר את הבקשה בהחלטתו מיום 20.6.2006.

המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' דותן) (בר"ע 2391/06). בית המשפט החליט, במהלך הדיון שנערך ביום 4.12.2006, ליתן רשות לערער ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה. בית המשפט קיבל את הערעור נוכח התנהלותם חסרת תום הלב של גיתן וגויטין אשר לא שילמו כל סכום למשיבה, היינו אותו שליש שאיננו שנוי במחלוקת. עוד נקבע כי היה על בית משפט השלום להכריע בשאלות שאינן תלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון.

בית-משפט השלום (כב' השופטת א' פרוסט פרנקל), בגלגול השני, שב והורה עיכוב הליכים, כשהפעם התייחס העיכוב לגבי אותם שני השלישים הנותרים.

המשיבה הגישה בשנית בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' דותן) (בר"ע 1620/07). בית המשפט, בגלגול השני, שב והפך את החלטתו של בית המשפט השלום, בהחלטה שניתנה במהלך הדיון שנערך ביום 18.7.2007. גם בבקשה זאת הצדדים להליך היו המשיבה וכן גיתן וגויטין (להלן – ההחלטה בבר"ע השניה).

גיתן וגויטין הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 7478/07). בית המשפט העליון (כב' השופט י' אלון), במסגרת החלטתו מיום 12.12.2007, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי יש לעכב את הדיון בעניין שני השלישים המצויים במחלוקת, וכדלקמן:

"המשיבה אינה חולקת על כך שההליך התלוי ועומד בפני בית משפט זה (בעע"מ 259/05) וההליך נשוא בקשת רשות הערעור שלפנינו מעלים שאלות דומות במהותן, הנוגעות לזכאותם של נכי צה"ל לפטור מארנונה בגין נכסים עסקיים. מוצא אני כי שיקולי חסכון בזמן שיפוטי, יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות מטים את הכף לטובת עיכוב ההליכים לגבי מרכיב זה של התביעה, וזאת עד להכרעתו של בית משפט זה בתיק עע"מ 259/05...

למותר לציין כי בית משפט השלום ימשיך לדון, ללא עיכוב, בטענות הצדדים לעניין יתרת סכום הארנונה שאינה שנויה במחלוקת, קרי, שליש מגובה החוב הנטען, ובכל הטענות הנוספות שאינן נוגעות להליך התלוי ועומד בפני בית משפט זה בעע"מ 259/05.".