י.א. אלון בניה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח'

בעניין משיבות 1-2

השתלשלות הדיון בעתירה:

העתירה, בנוסחה המקורי, הוגשה כנגד החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל מרחב חיפה, מיום 7.2.16, לחלט את הערבות שניתנה על ידי העותרת במסגרת המכרז נשוא העתירה, זאת בעקבות ביטול זכייתה של העותרת במכרז, בהתאם להחלטת ועדת המכרזים מיום 9.8.15.

מדובר במכרז פומבי שפרסמו הרשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") ומשרד הבינוי והשיכון, משיבים 1 ו-2, לחכירת מגרשים למגורים בשכונת "כורדני" בקריית מוצקין. בהתאם לתנאי המכרז היה על המציע, יחד עם הצעתו ובין היתר, לצרף כפיקדון ערבות בנקאית בסכום השווה לפחות ל-10% מסכום ההצעה שהגיש. כן נקבע במכרז כי עם אישור הזכייה על ידי ועדת המכרזים של המשיבה 1 ייפרע כל סכום הפיקדון הנזכר והזוכה יידרש להשלים, תוך 60 ימים, את התשלום של לפחות 15% מסכום ההצעה, ואת היתרה עד למלוא התמורה עליו להשלים תוך 180 ימים מיום אישור הוועדה. עוד נקבע בתנאי המכרז כי ככל שהזוכה לא ישלים תוך 60 יום מיום החלטת ועדת המכרזים את התשלום בגין הקרקע בשיעור של לפחות 15% מסכום הצעתו, תבוטל הצעתו, תבוטל הזכייה, ובמקרה זה המשיבה 1 תחלט את סכום הפיקדון עד 10% מסכום ההצעה או 10% מסה"כ התשלום למשרד, הגבוה ביניהם, והזוכה לא יבוא בכל טענה או תביעה כספית או אחרת כלפי המשיבה 1. כך צוין גם בהצעה שצורפה לחוברת המכרז.

בהמשך, ובמהלך הדיון בעתירה, התברר כי לאחר שהמשיבות 1 – 2 החליטו לבטל את זכיית העותרת במכרז, נקבעה המשיבה 3 כזוכה במכרז, ואף החלה בביצוע פעולות למימוש זכייתה. העותרת הגישה בקשה לצו ביניים שעניינו עיכוב מימוש המכרז. ביום 14.12.16 ניתנה החלטה בבקשה לצו הביניים אשר דחתה את הבקשה, זאת מהטעם שבכל הנוגע למשיבה 3 מדובר היה במעשה עשוי. בהמשך להחלטה הנ"ל גובש הסכם בין העותרת למשיבה 3 לפיו נדחתה העתירה כנגד המשיבה 3, אשר ויתרה גם על הוצאות שנפסקו לזכותה. הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין ביום 27.12.2016.

כעת על בית בית המשפט להכריע בשאלה של חילוט הערבויות בהתאם להחלטות ועדת המכרזים של המשיבה 1, וזאת עקב ביטול זכיית העותרת במכרז.

דיון והכרעה:

לא אחזור על פירוט כל העובדות והשתלשלות הטיפול של רמ"י בהליכי המכרז, בעניינה של העותרת ובעניינן של חברות אחרות שהתמודדו במכרז זה. הדברים פורטו בהרחבה בהחלטה מיום 14.12.16 ואחזור עליהם בתמצית בלבד.

אין חולק, והעותרת מאשרת זאת, כי העותרת לא שילמה חלק מהתשלומים שהתחייבה לשלם במועד. אין גם חולק כי בהתאם לתנאי המכרז קמה לרמ"י, לפחות לכאורה, הזכות לחלט את הערבות שהופקדה וזאת בהתאם לתנאי המכרז. אלא שרשות שלטונית המבקשת להפעיל את כוחה למימוש זכות חוזית כלפי אחד ממשתתפי מכרז ציבורי חייבת לפעול למימוש הזכות בהליך מנהלי תקין, תוך שמירה על זכויותיו של הצד שכנגד ותוך הקפדה של נקיטת הליכים בדרך של שמירה על עקרון השוויון בין המתמודדים במכרז. נזכיר כי לב ליבו של הליך המכרז הוא יצירת תחרות בין מתמודדים על בסיס של שוויון, כאשר האופן בו נבחנות סוגיות הקשורות לערבות הוא חלק מרכזי מימוש עקרון השוויון שבין המתמודדים [לעניין החלת עקרון השוויון שבין מתמודדים בעניין הבחינה של הערבויות במכרז ראו: ב-עע"ם 8610/03 אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע נ' המועצה המקומית מג'אר, פ"ד נח(6) 755 (2004); עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל - הרשות הממשלתית למים ולביוב (1.1.2012)]. בהתאם, גם החלטה על ביטול זכיה במכרז, וכפועל יוצא מכך על חילוט ערבויות, חייבת להיעשות תוך הקפדה על עקרון השוויון שבין המתמודדים ובהליך מנהלי תקין.

בכל הנוגע להליך שהתנהל בפני בית המשפט קבעתי, כבר בהחלטה מיום 14.12.16, כי בהתנהלות המשיבים 1 ו-2 במסגרת ההליך שבפני, ובמיוחד בנוגע לרשות מקרקעי ישראל, נפל פגם משמעותי. כפי שפורט בהרחבה בהחלטה הנ"ל פעל רמ"י תוך הסתרת עובדות מבית המשפט ומהעותרת, ולכאורה אף תוך הפרת צווים של בית המשפט. בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי התנהלות רמ"י בדרך של הפרת צווי בית משפט זה מהווה, כך לכאורה, עבירה, על כל המשתמע מכך. הובהר כי יש בכך כדי להשליך על תוצאות הדיון בעתירה זו, לפחות בכל הנוגע להיבטים כספיים שקשורים במערכת היחסים שבין המשיבים 1-2 לעותרת, וזאת ללא כל קשר לתוצאות הדיון בעתירה ביחס למשיבה 3.

כעת ענינו של הדיון בהתנהלות וועדת המכרזים של רמ"י, עת החליטה על חילוט הערבות שהפקידה העותרת במסגרת הליכי המכרז. כפי שיפורט, סבור אני כי קבלת ההחלטה לביטול זכיית העותרת במכרז, וכפועל יוצא מכך ההחלטה לחילוט הערבות, נעשתה שלא כדין, בהליך שאינו ראוי והגובל בבריונות שלטונית, תוך הפרת חובות דיוניות ומהותיות של ועדת המכרזים של רמ"י כלפי העותרת. אבהיר להלן: