טשלה נ' חלילי ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לאופנועו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 31/3/05 .

לטענת התובע במועד הנקוב הוא נסע באופנועו בנתיב הימני ברחוב ז'בוטינסקי כשלפתע פגע בו רכבו של הנתבע 1 מאחור. לטענת התובע , בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך עליו ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 2, לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לאופנועו כפועל יוצא מהתאונה.

אציין כי במסגרת התביעה עתר התובע לשיפויו גם בגין נזקיו הגופניים הנובעים מהתאונה ואולם, הובהר לתובע מפורשות כי לאור יחוד העילה עליו להגיש תביעתו בגין נזקיו הגופניים בהתאם לפלת"ד וכנגד ביטוח החובה. משכך, צומצמה היריעה רק לענין נזקי הרכוש ובפני התובע פתוחה הדרך לתביעת נזקיו הגופניים כאמור.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 1 בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית הואיל והוא נוהג במונית . לפתע, הגיח התובע , אשר ככל הנראה ביצע עקיפת הנתבע 1 שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית ומימין , במהירות והוטח לפניו על הכביש. לטענת הנתבעים , לא ברור כיצד בדיוק ארעה התאונה ואולם, בנסיבות אלו אין זאת שארעה מחמת נהיגתו הרשלנית של התובע. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעים ומשהאחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

7.הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו משכך, דינה להדחות.

כך, בתמיכה לגרסתו נשמעה בפני עדותו של התובע בלבד ואולם, עדות זו הינה בבחינת עדות יחידה אשר לא נתמכה בראייה כלשהי. בהקשר זה התובע אף לא תמך תביעתו בתמונות הנזק אשר יכולות היו – בנסיבות מסויימות- לתמוך בטענותיו באשר להילך התאונה.

יתרה מכך, התובע עצמו העיד כי נסע מימין לנתבע בנתיב הנתבע. עוד העיד התובע כי נסע במקביל לנתבע ואולם, אז קיבל מכה מרכב הנתבע מאחור – דהיינו עקף בנסיעתו את רכב הנתבע. בנסיבות אלו מתוך עדותו של התובע עצמו נמצאתי למדה כי התובע ביצע עקיפה שלא כדין , מימין ובנוסף, כשהוא נוסע בנתיב של הנתבע 1 ויוצר לעצמו למעשה נתיב נסיעה נוסף. לאור האמור הרי שלא זו בלבד שהתובע לא הוכיח אחריותו של הנתבע 1 לתאונה אלא שמתוך עדותו עצמו עולה כי הוא נהג בחוסר זהירות ובניגוד לדין.

אשר על כן ומשלא הרים התובע את הנטל להוכחת תביעתו – דין תביעתו להדחות וכך, הנני מורה. לפנים משורת הדין ולאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.