טרקטורים וציוד(ׁאי. טי. אי.) בע"מ ואח' נ' אחים כאלדי חברה לעבודות עפר ופתוח בעמ ואח'

פסק דין

מבוא

1.התובעות הגישו נגד הנתבעים לבית משפט זה, תובענה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 35,082 ₪.

2.ביום 16.5.2011 ניתן נגד הנתבעים פסק דין וזאת בהעדר הגשת בקשת רשות להגן מטעמם.

ביום 15.1.2012 גיבשו הצדדים ביניהם הסכמה דיונית, לפיה פסק הדין אשר ניתן ביום 16.5.2011 יבוטל כנגד תשלום "הוצאות פירוק" בסך של 3,000 ₪.

3.הצדדים הסכימו ביניהם במסגרת ההסכמה דלעיל, כי כתב הגנה מטעם הנתבעים יוגש תוך 30 ימים ממועד הדיון הנ"ל.

4.לאור הסכמת הצדדים כאמור לעיל, התייתר למעשה הצורך בהגשת בקשה למתן רשות להתגונן והתובענה התבררה בפני, בסדר דין מהיר בהתאם לסמכות המוקנית לי מכוח הוראות הדין.

5.המחלוקת כפי שבאה לידי ביטוי בכתבי הטענות הינה ביחס לשאלה האם פטיש הבאגר תוקן כראוי, אם לאו. למעשה, המחלוקת הוגדרה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק פר"ק 481-08 על ידי כב' השופט האשם חטיב וזאת במסגרת החלטתו מיום 5.1.2011.

6.הצדדים חלוקים בדעתם ביחס לתיקון אשר לעמדת הנתבעים כשל ועל כן אין הוא מזכה את התובעות בתמורה הנדרשת .

7.ביום 27.6.2012 התקיימה בפני ישיבה מקדמית בנוכחות הצדדים ובאי כוחם וביום , 11.11.2012 ו - 16.12.2012 נשמעו בפני הראיות.

טענות הצדדים

8.התובעות מלינות על כך כי הנתבעים לא העבירו את מלוא התמורה בעד תיקון פטיש הבאגר וזאת חרף העובדה שהתיקון הושלם כדין.

9.באת כוח התובעות סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום אף לחייב את הנתבע 2, המשמש כנאמן על נכסי הנתבעת 1 מתוקף מינויו על ידי בית המשפט המחוזי בתיק פר"ק 481-08. לגישתה, הנאמן לא פנה ביוזמתו ומתוקף תפקידו לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות והחליט על דעתו שלא לשלם לתובעות את הסכום הנדרש למרות התחייבותו מפורשת לעשות כן. בעשותו כן ולגישתה חרג הנתבע 2 מסמכותו ומתחום אחריותו ויש בכך כדי לחייבו באופן אישי.

10.באת כוח התובעות מציינת בסיכומיה כי לאור החלטת כב' השופט חטיב, מיום 5.1.2011, החלטה אשר הגדירה וגידרה את המחלוקת, ההגנה המועלית מטעם הנתבעים הנה "הגנת הודאה והדחה", ועל כן, נטל ההוכחה עובר אל שכמם של הנתבעים.

בנוסף, טוענת באת כוח התובעות כי הנתבעים לא התעקשו על זימונו של עד מהותי, מר אחמד מג'לה, ובכך מנעו את חשיפתו לחקירה נגדית, ועל כן יש לזקוף מחדל זה לחובתם.

11.מנגד, טוען בא כוח הנתבעת 1 בסיכומיו כי מאחר והפטיש חדל לעבוד שעות ספורות לאחר שתוקן על ידי הנתבעות יש בכך כדי לדחות את טענתן לפיה הפטיש תוקן כראוי, שכן אילו אכן התיקון היה ראוי לא הייתה חוזרת על עצמה התקלה מספר שעות בלבד לאחר תיקונו.

12.בא כוח הנתבעת 1 מבקש לדחות בסיכומיו את עמדת באת כוח התובעות, לפיה טענת ההגנה המועלית על ידי מרשתו הינה טענת "הודאה והדחה". לגישתו, המחלוקת הינה בגין איכות השירות שניתן וככל שהמחלוקת לא הוכרעה לא נוצר החיוב כלפי התובעות.

13.בא כוח הנתבעת 1, הבהיר כי אמנם עד מטעם מרשתו, מר אחמד מג'לה, לא הוזמן למסור את עדותו בפני בית המשפט אך זאת נוכח העובדה כי זה האחרון הודיע לנתבע 2 שיש בכוונתו להעיד לרעת הנתבעים מאחר והנתבעת 1 חייבת לו כספים. על כן, נטען שאין לראות את אי זימנו של עד זה כמחדל הפועל לחובת מרשתו.

14.בא כוח הנתבע 2 מבקש אף הוא במסגרת סיכומיו להדוף את התביעה נגד מרשו וזאת מתוקף הטענה כי אין להורות על חיובו האישי שכן הנתבע 2 שימש במועד הרלוונטי כנאמן אשר מונה על ידי בית המשפט המחוזי על נכסי הנתבעת 1. נטען כי פעולותיו לא חרגו מחובת הזהירות המוטלת עליו, ועל כן יש לדחות את התביעה נגדו.

15.טענתו העיקרית היא כי המחלוקת אשר הוגדרה על ידי בית המשפט המחוזי והועברה לבירור במסגרת תובענה זו, מתייחסת ומיוחסת אך ורק לבירור הסוגיה האם התיקון שבוצע על ידי הנתבעות היה לקוי, אם לאו. לעמדתו, לתובעות לא ניתן היתר להגיש תביעה בדבר חיובו של הנאמן באופן אישי וממילא לא ניתנה לבית המשפט זה סמכות מפורשת לדון באחריותו האישית של הנאמן.