טרסיוק נ' מלון הריף ואח'

פסק דין

בפני תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמה לתובעת בעת שהתארחה אצל נתבעת מס' 1 בבית מלון הריף באילת.

הצדדים לתביעה;

התובעת ילידת 1971, עובדת כדיילת במקצועה, היא הגישה את תביעתה כנגד נתבעת 1 שהיא חברה המנהלת את בית מלון "הריף" בחוף אלמוג באילת, וכנגד נתבעת 3 חברה אשר הפעילה, מטעם המלון את חדר האוכל שבבית המלון.

נסיבות התאונה;

התובעת טענה בכתב התביעה כי ביום 7.8.05 נסעה יחד עם משפחתה במסגרת טיול בת מצווה לבתה הבכורה והזמינה אצל הנתבעת 1 חופשה בת 4 לילות 5 ימים הכוללת ארוחת בוקר וארוחת ערב. ביום 8.8.05 בשעה 09.00 או בסמוך לכך, התובעת נכנסה לחדר האוכל של בית המלון, תוך כדי עמידה בטור בפינת הקפה שבחדר האוכל, לפתע נשפך עליה מאחור, בכתף שמאל מצד הגב, כוס קפה רותח מאחד האורחים ו/או העובדים השוהים שם.

ממקום התאונה פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי בקופ"ח כללית אשר הפנו אותה לקבלת טיפול רפואי לבי"ח יוספטל. התובעת טופלה בבית החולים ובבדיקה אובחנה כוויה בדרגה 2 בגודל של 7 ס"מ, ובתום הטיפול נשלחה לביתה למנוחה והמשך מעקב רפואי.

התובעת טענה בכתב התביעה כי במהלך שהותה במלון שהסתיימה ביום 12.8.05 הגיעה מידי יום לקופ"ח לצורך החלפת התחבושת. התובעת שהתה בחופשת מחלה מיום 11.8.05 עד 20.8.05 סה"כ 9 ימים מעבר לימים שבהם שהתה בחופשה במהלך שהותה בבית המלון.

עדויות הצדדים;

התובעת ובן זוגה העידו בפני. כמו כן צירפה התובעת בתמיכה לתביעתה את המוצגים שלהלן: ת/1(א-ג) תמונות של מקום הפצע והכוויה שבוע לאחר התאונה ; ת/2 תעודת חדר המיון מיום התאונה בבית חולים יוספטל באילת ; ת/3 אישור מחלה ; ת/4 הקבלה בגין התשלום עבור האירוח בבית המלון ; ת/5 תלושי שכר ; ו- ת/6 (א-ד) תמונות זירת האירוע בבית המלון.

הנתבעות בחרו שלא להעיד עדים מטעמן.

התובעת העידה בפני כי הגיעה יום קודם בצהרים למלון, למחרת בבוקר ירדה יחד עם בן זוגה ובתה לארוחת בוקר, משסיימו לאכול ארוחת בוקר קמו מהשולחן, התובעת הלכה לעמדת הקפה על מנת להכין לעצמה קפה (עמ' 2 שורה 13-14 לפרוטוקול הדיון).

התובעת המשיכה והעידה כי היו "מלא אנשים בעמדת הקפה" והייתה צריכה לעמוד בטור, וכי אנשים עברו ולקחו קפה. היא עמדה בטור ואדם שהיה לפניה לקח קפה זז הצידה על מנת שהיא תוכל להיכנס ותכין לעצמה קפה ; תוך כדי שהיא מכינה את הקפה , מספרת התובעת , כי הרגישה דחיפה ואותו אדם שפך את הקפה הרותח עליה באזור הכתף. התובעת הרגישה כאבים באזור שבו נשפך עליה קפה רותח וכששאלה אותו מה עשה, הוא ביקש סליחה (עמ' 2 שורות 16-17).

התובעת תיארה את זירת האירוע והציגה תמונות ת/6 בהם נראית עמדת הקפה. התובעת ציינה כי עמדת הקפה היא מול המזנון וגם שם, לשיטתה עמדו אנשים, ובמרחק בין המזנון לעמדת הקפה היו הרבה אנשים (עשרות אנשים כלשונה ) ראה עדותה בעמוד 3 שורות 11 עד 15)

בהמשך העידה התובעת בפני, כי יצאה מהאזור של עמדת הקפה, וניגשה לבעלה והראתה למשפחתה את האזור שבו שפכו עליה קפה רותח, ופנו ישירות לפקידת הקבלה, וזו הפנתה אותם לקופ"ח. התובעת ממשיכה ומספרת שנסעו לבית החולים ושם קבלה את הטיפול הדרוש.

בהמשך נחקרה התובעת ע"י ב"כ הנתבעים ושוב בחקירתה חזרה על אותה גרסה שהעידה בחקירתה הראשית וציינה:

"ת. סיימנו לאכול, שנינו מעשנים אני ובעלי, ואי אפשר לעשן בלי קפה. יכול להיות שהוא טעה כשאמר שזה הקפה השני.

ש. איפה היו בעלך והבת באותו זמן?

ת. קמנו ביחד, אמרתי שאני הולכת לקחת קפה והם היו כמה מ' ממני. התכוונתי לקחת את הקפה החוצה. הלכתי להביא קפה לי ולבעלי.

ש. מה הספקת לעשות בינתיים?