טרייבמן נ' משנאוסקס

פסק דין

לייב טרייבמן נגד משאונסקס ת.א. 45859-08010

בפני תביעה על סך 120,000 ₪ שמקורה בשטרות אשר הוגשו לביצוע והותרה לנתבע ההתנגדות.

א. תמצית טענות הנתבע

1. לטענת הנתבע, העוסק בסחר בעתיקות, הוא הכיר את אביו של התובע כאשר עבד בשוק העתיקות במדרכת דיזינגוף סנטר בתל אביב. מכיוון שאביו של התובע ידע שהנתבע נוהג לבקר לעיתים תכופות את הוריו הקשישים במוסקבה, הוא ביקש מהנתבע, לסייע לבנו – התובע, אשר החל לעסוק בבורסה בסחר ביהלומים, בקשריו במוסקבה.

את התובע הכיר בשנת 2005 ולבקשתו, הכיר לתובע לקוחות פוטנציאלים במוסקבה שהתעניינו ברכישת יהלומים. התובע נהג לרכוש יהלומים מהבורסה בארץ ומכר אותם באשראי ללקוחות במוסקבה. את תמורת היהלומים קיבל מהרוכשים מאוחר יותר. לטענת התובע, במועד שלתובע לא היה רישיון נהיגה, הנתבע נהג להסיעו לבורסה לרכישת סחורה.

2. טוען הנתבע, כי השטרות נשוא תביעה זו אמורים היו לחזור אליו מהתובע, כיוון שהוא, הנתבע, לא קיבל כל תמורה בגינם והתובע ניצל לרעה את הליכי הגבייה, כאשר הגיש בקשה לביצוע השטרות.

למיטב ידיעת הנתבע, התובע ומכריו של הנתבע ביצעו ביניהם עסקאות בשנת 2006 והתובע נתקל בבעיות גביית תמורת האבנים/יהלומים שמכר להם. משחדלו לקוחותיו לשלם לו את תמורת רכישותיהם עקב המשבר הכלכלי, פנה אליו התובע בדרישה לשלם את חובותיהם והפעיל עליו לחצים, אך הנתבע סרב לדרישתו.

3. בשנת 2009 דרש התובע מהנתבע לשלם לו את חובות מכריו במוסקבה, אשר רכשו ממנו תכשיטים, ובחודש אוגוסט 2009 הגיע הנתבע לבית התובע לאחר שהאחרון הזמינו לשוחח עמו.

בדירת התובע בנתניה היו אותה עת התובע, אביו ושני גברים נוספים והתובע דרש ממנו שוב לשלם את חבות מכריו בגין התכשיטים שרכשו ולא שילמו את תמורתם.

התובע, כך הנתבע, החל לתקוף אותו מילולית, אמר לו שלאור העסקאות שביצע עם מכריו של הנתבע נותרו רוכשי היהלומים חייבים כספים רבים ודרש מהנתבע לחתום על השטרות נשוא תביעה זו. התובע אף הסביר לו שחתימתו על השטרות נחוצה, כדי להציג מראית עין לספקים שלו שמגיע לו כביכול, כספים, כדי שיקבל אשראי נוסף וכדי שיתנו לו להמשיך לעבוד.

התובע אף הבטיח לו, כי לא יציג את השטרות לפירעון וכי ישיבם לו לאחר שיציג אותם בפני נושיו, שישוכנעו לספק לו עוד סחורה.

כאשר סרב לחתום על השטרות, איים עליו התובע, בנוכחות אבו ושני גברים נוספים שהיו בדירה, כי לא ייתן לו לצאת מהדירה עד אשר יחתום על השטרות.

עקב איומיו של התובע והבנת הנתבע כי לא יוכל לצאת מהדירה מבלי שיחתום על השטרות, חתם הנתבע על 10 שטרי החוב נשוא תביעה זו אשר הוכנו מראש על ידי התובע בסכום כולל של 120,000 ₪.

4. הנתבע העיד, כי לא הגיש תלונה למשטרה ולא כתב לתובע מכתב לגבי נתינת השטרות תחת לחץ, מחשש פן יבולע לו, מה עוד שלא היו לו עדים לאיומים אלה. בנוסף, האמין לתובע אשר הבטיח לו כי לאחר שיציג את השטרות בפני הספקים שלו, ישיב לו אותם.

לטענתו, רק מתוך האזהרה שקיבל מלשכת ההוצאה לפועל למד, כי מועד פירעון השטרות היה ליום 1.6.10, דהיינו,חודשיים טרם מועד חתימתם.

פניות הנתבע אל התובע להשבת שטרות אלה סורבו והתובע אף "הוציא" מאשת הנתבע שיקים בטענה שהם על חשבון חוב הנתבע לתובע, בגין אותם תכשיטים.

5. גב' מריאנה משנאוסקס, אשת הנתבע, הצהירה כי בחודש מרץ 2009 פנתה אל התובע לקבל הלוואה בסך 10,000$ כדי לעזור לאחיה במוסקבה והתובע הסכים להעמיד לרשותה הלוואה בסך 10,000$ כנגד שיקים על סך 36,000 ₪. היא הביאה לתובע את הצ'קים והוא הבטיח להביא לה באותו ערב את סכום ההלוואה, אך בניגוד להבטחתו, התובע לא הביא לה את הכסף. לבסוף השיב לה כי הצ'קים יוחזקו אצלו, מבלי שהיא תקבל את ההלוואה, לאור חובות חבריו של בעלה בגין תכשיטים שרכשו ממנו.

עוד טוענת אשת הנתבע, כי למרות שהתובע לא נתן לה את ההלוואה, הגיש את הצ'קים לביצוע בהוצאה לפועל. לטענתה, מתוך הצ'קים נפרעו שניים בסכום של 8,000 ₪ כתמורה לטבעת יהלום שרכשה מהנתבע ושוויה היה 12,000 ₪.

העדה הכחישה בחקירתה את הטענה, ולפיה, מסרה את הצ'קים לתובע בשל חובות בעלה וטענה כי ביקשה הלוואה עבור אחיה במוסקבה. היא השיבה, כי מתוך הצ'קים שמסרה נפרעו 3 .