טפר נ' ברק בן שם

פסק דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בהרצליה (כב' השופט מ' קליין) מיום 14.8.11 (להלן: "פסק הדין").

פסק הדין דחה את ערעורו של המבקש על החלטת ראש ההוצל"פ (להלן: "ההחלטה") שניתנה בעניין בקשת המבקש לביטול צו יציאה מן הארץ שהוצע נגדו בתיק הוצל"פ 26-10825-98-3 (שנפתח לביצוע שיק ע"ס 150,000 $) (להלן: "תיק ההוצל"פ").

ראש ההוצל"פ למעשה ביטל את עיכוב היציאה שהוצא נגד המבקש שהוא תושב חוץ ואולם, התנה את הביטול בתנאים הבאים:

תשלום 10,000 דולר ע"ח החוב הפסוק, המצאת שלושה ערבים שאין להם תיקים בהוצל"פ וכל אחד מהם משתכר לפחות 7,000 ₪ נטו בחודש. לחלופין, המצאת ערבות בנקאית בלתי מותנית בסך 50,000 דולר או הפקדת מזומן.

המערער חוזר למעשה על כל הטענות שטען הן בפני ראש ההוצל"פ והן בפני בימ"ש קמא כשהדגש הוא על היותו תושב ארה"ב וכי התנאים שהושתו ע"י ראש ההוצל"פ מאיינים את ההחלטה.

הן ראש ההוצל"פ והן בימ"ש קמא ניתחו היטב את הסוגיות העובדתיות והמשפטיות הנוגעות לעניין, איזנו היטב בין האינטרסים של הצדדים, תוך הדגשה שמול זכות המבקש לחופש התנועה עומדת זכות הקניין של הצד שכנגד, שלא ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה וכן האמון במערכת המשפט והיכולת לממש פסקי דין של ביהמ"ש. כל זאת כאשר ביהמ"ש לקח בחשבון שלא מדובר בתושב חוץ שבמקרה נקלע ארצה, אלא במי שמסר את השיק שבגינו נפתחו הליכי ההוצל"פ, במסגרת עסקים שעשה בארץ.

משכך, אינני מוצאת להתערב במסקנות בימ"ש קמא.

התוצאה היא כי הבר"ע נדחית.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ב, 11 אוקטובר 2011, בלשכתי בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: